לשון

 מר ח. לשץ תמה במאמרו "החיים והמות ביד הלשון" על מהברי המלונים שלא עמדו על הדבר כי המלה "פטור" באה לפעמים גם בהוראה של חיוב. נדמה שיש לתמוה על בעל […]

ב"לוח הקואופרציה למדינת ישראל" לשנת תשכ"ו (עמ' 326-325) ייחד יצחק אבינרי את הדיבור על ניקודו של שם האמורא רב אשי. החלטתו כי השי"ן צריכה להיות חרוקה וראיותיו עמו. יורשה לנו […]

רבים הם הפרודיות והחיקויים שנתחברו להגדה של פסח. ישראל דוידסון רשם אותם בספרו האנגלי על "הפרודיה בספרות היהודית" (1907). מאז הופיעו רבים אחרים בעלי מגמות שונות ובהם מרשמי מאורעות תקופתנו.1 […]

בכמה מקומות בשירי הקודש לרבי שלמה אבן גבירול באה המילה "חכליל" או "חכלילי" ככנוי.1 פעם היא כנוי ליהודה ("שירי הקודש לרשב"ג", מהד' ד. ירדן, כרך א, עמ' 94), והוא על […]

הביטוי "בני השחת" מופיע פעמיים ב"מגילת ברית דמשק" של כת מדבר יהודה, והוא כינוי למתנגדי הכת. ב"מגילת הסרכים" נזכרים "אנשי שחת" או "אנשי השחת". מפרשים בדרך כלל "בני השחת" – […]

בהערתו ב"הדואר" (גליון כ"ה) כותב דב ירדן שתרגום אונקלוס על "האשה הכושית" (במדבר י"ב, א') – איתתא שפירתא (אשה יפה), הוא תרגום בדרך "לשון כבוד". אף-על-פי שזו היתה גם סברתו […]

ירושלים דדהבא א. לפני כמה שנים ציינתי במאמר על השיר "ירושלים של זהב" ("הדואר", ח' כסלו תשכ"ט) כי כבר לפני יותר משלושים וחמש שנה השתמש אורי צבי גרינברג בשם העדי […]

1. "השירה העברית בספרד וההשפעה שהשפיעה עליה הספרות הערבית", הוא אחד משדות-המחקר הראשיים של יהודה רצהבי. "כבן המזרח המכיר את הליכות חייהם וחשיבותם של הערבים וכאדם המצוי אצל הלשון העברית […]

פירוש עממי של מלה תלמודית זו דורש אותה נוטריקון: תשבי יתרץ קושיות ובאעיות. וכך כותב ר' אליהו בחור בספרו "התשבי" בערך "תיק": ויש שדורשין אותו (תיקו) נוטריקון, ראשי תיקות: תשבי […]