פירוש עממי של מלה תלמודית זו דורש אותה נוטריקון: תשבי יתרץ קושיות ובאעיות. וכך כותב ר' אליהו בחור בספרו "התשבי" בערך "תיק": ויש שדורשין אותו (תיקו) נוטריקון, ראשי תיקות: תשבי יתרץ קושיות ואבעיות, והוא פירוש של הבל.
פירוש זה מובא גם על ידי ר' יום טוב ליפמן הלר בהערה בפירושו למשנה האחרונה של מס' עדיות, בה מדובר על שליחותו לעתיד של אליהו הנביא. וזו לשון "תוספות יום טוב": "נראה דמהכא רגילין לומר דתיקו שאמרו בגמרא הוא נוטריקון תשבי יתרץ קושיות ואבעיות אעפ"י שמשמעותה נראה לי תהא קאי… וכלומר, שהקושיא קאי ובמקומה עומדת".
נוטריקון זה מובא גם על ידי ר' ישעיה הורוויץ, בן דורו הקשיש של בעל "תוספות יום טוב", בשם "יש אומרים" בספרו "שני לוחות הברית", תורה שבעל פה אות תי"ו.
הפירוש של תיקו דרך נוטריקון הוא כנראה קדום מאד. בספרו "יעיר אוזן" חלק עין זוכר, ערך תיקו, דוחה החיד"א דעת האומרים כי הנוטריקון הוא פירוש עממי גרידא ואומר, כי הוא ראה פירוש זה בפרק שלא נדפס של הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות שלו[א].
ענייננו כאן לדון בבנות קול של פירוש זה של תיקו – כלומר, נצביע על מקורות בהם מופיעה המליצה "תשבי יתרץ קושיות ואבעיות" בשלמותה או בחלקה, ללא-קשר לפתרון המילה תיקו.
בסוף הדפוס הראשון (ויניציאה שנ"ב) של הספר "מגילת אסתר" על ספר המצוות להרמב"ם לרבי יצחק ליאון, נדפס פירוש לפרק אנדרוגינוס שבמסכת בכורים לרבי יוסף מר"ם[ב]. הפירוש מסתיים במלים אלה: "…ותשבי יתרץ קושיות ובעיות. שיהיה במהרה בימינו אמן".
באותה תקופה עצמה נדפס בקושטא חלק מתשובות רבי אליהו ן' חיים ועמו חידושיו למסכת כתובות. בסוף הספר נדפסו שורות אלה בשבח הספר ומחברו:
כל יודעי דת ודין גם עשירים
ספר קנו משיב קושיות ובעיות
נודע שמו אליהו בערים
יען אשר הוא גבר מאריות
אך בעבורו אמרו הישרים
תשבי יתרץ קושיות והויות.
רבי יוסף פיאמיטא, בן המאה הי"ז-הי"ח, רב ופייטן באנקונה, שר באחד מפזמוניו:
עם בן פרץ תשבי הרץ נא יתרץ כל הקשה…[ג]
בשנת תקנ"ו נדפס באוסטרהא ספר שו"ת ודרושים איתן האזרחי לרבי אברהם הכהן ראפפורט, רבה של לבוב, שנפטר כמאה וחמישים שנה לפני כן. המביא לדפוס של הספר הקדים לו הקדמה, בה הוא מזכיר, בין היתר, את ועד ארבע הארצות. הוא כותב: "שמה מכל הרבנים הגאונים המפורסמים ושרי הפרתמים מארבע ארצות ומכל הגלילות בק"ק יערסלב בזמנים הידועים ומוגבלים להם לפרקים. לפרק ולתרץ קושיות ואבעיות"…"
מאת: טוביה פרשל מתוך "הדואר" כ"ו באלול, תשל"ד
[א] פרקים בכ"י של הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות שלו, מזכיר החיד"א עוד בכמה מקומות. עיין על כך במאמרו של א. מארכס על כללי התלמוד של רבי בצלאל אשכנזי בספר היובל לרבי דוד הופמן, עמ' 375. חיד"א אומר בספרו "יעיר אוזן" הנ"ל, כי ראה הנוטריקון גם בכ"י של ספר הקנה. בדפוסי הספר שהיו לנגד עיני לא ראיתי אותו, אך לא ראינו אינו ראיה. ואפשר גם שלא נכנס בספר הנדפס. עיין בקונטרס "קילורית לעין" שבסוף ספר "יעיר אוזן", שם כותב החיד"א, כי בספר הקנה שנדפס בימיו "יש טעויות ודילוגים הרבה". ועיין עוד דברי החיד"א בשם הגדולים, ערך קנה; ודברי א. ילינק על הספרים הפליאה והקנה ב"בית המדרש", חדר שלישי. פירוש תיקו דרך נוטריקון מובא גם בספר "עיקרי התלמוד" לר"א זכות. ספר זה נשאר בכ"י, ודבריו על תיקו מובאים על ידי בעל ערוך השלם בערך תק (על ספרו זה של ר"א זכות כתב כבר א. גייגר בצ. ד. מ. ג. כרך 12: העירני על מאמר זה ידידי י. י. דינסטאג). ועיין דברי הרש"ל ב"ים של שלמה" לביצה פרק א, סימן מג: "ואני אומר אי לא היה נפשטה אזלינן לקולא אבל מאחר שרב אשי ודורו שחתמו התלמוד וכתבו עליו תיקו אלמא שהניחו בספק איסור עד שיבוא אליהו".
בדורות מאוחרים יותר מוזכר הנוטריקון, בין יתר הפירושים של המלה תיקו, על ידי ר' בנימין מוספיא ב"מוסף הערוך"; ר' יצחק לאמפרונטי ב"פחד יצחק", בערך תיקו (ב) – הוא העתיק כנראה דברי השל"ה; ר' חזקיה דוד אבולאפיו בספרו בן-זקונים, ח"א, יסוד עולם (ליוורנו תקנ"ג) בראש פ"ד – הוא מביא דברי השל"ה בשמו של זה. ועיין עוד ב"לחם שמים" ליעב"ץ בסוף מסכת עדיות, שצויין על ידי חיד"א ב"יעיר אוזן".
[ב] על אותו חכם ראה דבריו של רבי שאול ליברמן שליט"א במבוא ל"הלכות הירושלמי לרבינו משה בן מיימון ז"ל", עמ' ט הערה 59.
[ג] מחזור רומא, תרט"ז, ח"ב, דף קצח, ב. דברי הפזמון צויינו במילון בן-יהודה ערך "תרץ".