תנ"ך

בפירושו לתורה מביא רבי שמשון רפאל הירש זיהוי מבריק של עדי (הקישוט) של בני ישראל עליו אנו קוראים בפרשת כי תשא:" וַיִּשְׁמַ֣ע הָעָ֗ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה וַיִּתְאַבָּ֑לוּ וְלֹא־שָׁ֛תוּ אִ֥ישׁ עֶדְי֖וֹ […]

וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר (במדבר א', א'). – "משל למלך שנטל אשה ראשונה ולא כתב לה כתובה. […]

ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם (במדבר ט"ז, ב'). – לפי המדרש היו בכלל חמישים ומאתים אלו, שנים-עשר הנשיאים שהקריבו בחנוכת המזבח. […]

בהקדמתו ל"יין הטוב" על תרגומי התורה בארמית, מדבר רבי אלתר טוביה ויין מרחובות על חשיבות לימוד התרגומים. הוא מספר כי רבי זלמלה, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, שהיה בקי בתרגומים […]

זכור את יום השבת לקדשו.  זהו המשפט השביעי של עשרת הדברות ( "אנוכי"  היא תחילת המשפט הראשון) והוא מתחיל באות "ז", כי השבת היא היום השביעי. של השבוע. יש במשפט […]

לפני זמן מה יצא לאור ב"מאוזנים" מהדורה חדשה ויפה של תולדות יצחק, פירושו של רבי יצחק קארו לתורה, שנדפסה לראשונה בקושטא ב-1518. רבי יצחק קארו, שהיה דודו של רבי יוסף […]

מספר רב מאוד של פירושים על פירושו של רש"י לתורה נתחברו. מחברי הסופרים כוללים את גדולי ישראל שראו צורך להסביר ולדון בפירושו של רש"י. בין אלה היו הרב ישראל איסרליין […]

פרשת השבוע (סדרות, פרשות או פרשיות) לא תמיד היו מוכרות בשמות שאנו מתייחסים אליהם כיום. במחקר שפורסם בכתב העת "סיני" (1998) הראתה אילנה קצנלנבוגן כי בימי הגאונים והראשונים המוקדמים היו […]

בהדואר גליון כ"ב, אומר הד"ר יהודה רוזנטאל שדברי הרשב"ם לשמות ל"ד,כ"ט: "כי קרן. לשון הוד והמדמוהו לקרני ראם קרניו אינו אלא שוטה."…..– מכוונים כלפי אלה שפירשו, כי למשה צמחו קרנים. […]

לפני שנים כתב הרב ד"ר קלמן כהנא על הוספות הרמב"ן לפירושו לתורהו ["חקר העיון" ספר שלישי תל אביב' תשל"ב' עמ קיט-קלז] הרמב"ן השלים פירושו לתורה עוד בהיותו בספרד. לאחר בואו […]