ב"סיני" (כרך סט, עמ' ק-קב) הערתי כי רבי רפאל נתן נטע ראבינאוויטץ, בהיותו עוד בראשית עבודתו על "דקדוקי סופרים" הדפיס ב"המגיד" בהמשכים "קונטרס דקדוקי סופרים" בו הודיע ברבים על חשיבותו של כ"י מינכן של הש"ס ועל טיב שנויי הגירסאות וחילופי הנוסחאות הנמצאים בו.
והנה בזמן האחרון התברר לי כי ראבינאווטיץ עמד לחבר "קונטרס דקדוקי סופרים" שני. ב"הכרמל" (שנה י, גליון ד, כה אייר תרכ"ו) נתפרסם מכתב מראבינאוויטץ לרש"י פין, עורך כתב-העת, בו הוא מודיע לו כי סוף סוף קיבל את "הכרמל" לו היה מצפה במשך שנתיים. ראבינאוויטץ גם כותב כי שלח בשעתו לפין את קונטרסו הליטגראפי בדבר השנויים בכ"י מינכן על הש"ס (הוא הקונטרס שר' אברהם שישא חזר והדפיסו ב"ארשת" כרך ג, תשכ"א). אך לא קיבל תשובה ממנו. בהמשך הדברים הוא מספר על עבודתו על "דקדוקי סופרים"[1], והוא מסיים: "יכול להיות כי בסוף הקיץ הזה אחבר קונטרס שני כעין הקונטרס שהדפסתי במגיד ואשאל את פי מעלתך האם תדפיסו אם אשלחו לידך?".
בהערת שוליים מעיר רש"י פין כי עד אז קשה היה לו לשלוח את "הכרמל" חוץ למדינה את הקונטרס הליטוגראפי לא קיבל – אך הוא ראה את הקונטרס שנתפרסם ב"המגיד" והוטב בעיניו, הוא מצפה לדבריו של ראבינאוויטץ וידפיסם ב"הכרמל".
ואמנם חיבר ראבינאוויטץ קונטרס נוסף של דוגמאות בו העמיד זה לעומת זה נוסח הדפוס של הגמרא ונוסח כתב-יד[2] כשהם מלווים הערות, שני המשכים של קונטרס זה נדפסו בגליונות כ' (יב תשרי תרכ"ז) וכ"ג (כו מרחשון), ובהם ט"ו דוגמאות. בסוף ההמשך השני רשום: "ההמשך יבוא" – אך ההמשך לא הופיע בדפוס.
[1]על עבודתו על "דקדוקי סופרים" הוא מספר גם בסוף הכתבה שלו בגליון יג, ח מנחם-אב, של אותה שנה.
[2]מובאות בו גירסאות לא רק מכ"י מינכן, אלא גם מכ"י אחרים.
טוביה פרשל מתוך סני כרך עב