רבים הם הפרודיות והחיקויים שנתחברו להגדה של פסח. ישראל דוידסון רשם אותם בספרו האנגלי על "הפרודיה בספרות היהודית" (1907). מאז הופיעו רבים אחרים בעלי מגמות שונות ובהם מרשמי מאורעות תקופתנו.1
לשונות מן ההגדה, אם במשמעותן המקורית, אם במובנים שונים, נכנסו לשפה המדוברת. בספרו הנפלא "דער וואונדער אוצר פון דער יודישער שפראך" (חלק א, עמ' 75-73, ווארשה תרע"ח) ייחד הרב י. אבידע (יהודה עלזעט) את הדיבור על כמה ביטויים השגורים בפיות המונות בית ישראל ומקורם בהגדה. נזכיר אחת מהבאותיו: "א בחור כהלכה" – והיא מליצה על פי "אדיר במלוכה, בחור כהלכה".
ידוע הכינוי ההלצי לעט נובע בזמן שזה הופיע בראשונה: "אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת".
אין מן הצורך לומר, כי מחברים תורניים השתמשו בביטויים מן ההגדה בכתביהם. נציין כאן שימושם של שני חכמים בפיסקה "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים…"
כתב ר' משה אלשיך בהקדמתו ל"משאת משה", פירושו למגילת אסתר:
"…ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את כל דברי האגרת הזאת מצוה עלינו לדרוש ולתור ושום שכל והבין במקראיה…"
ור' שבתי הורוויץ כותב בספרו "ווי העמודים", ב"עמוד העבודה" בדברי בקורתו על מחברים החולקים על הראשונים בדברי קנתורים: "גם קורא אני תגר על הכותבים ספרים וחולקים על הראשונים בדברי קנתורים, אף שלוקח הלשונות הללו מן התלמוד, מכל מקום אין למדין הלכה זו מפי התלמוד, כי הלא ת"ל כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים התורה ויש לנו לב להבחין איזה דרך האמת והישר…"
ולבסוף… על שימוש ב"חסל סידור פסח".
ר' יחיאל הלל אלטשולר מסיים ספרו "בנין הבית" (ז'ולקוב תקל"ה), והוא פירוש תכנית המקדש לעתיד שבספר יחזקאל, במלים אלה:
"ובזה תמו דברינו אלה, וכאשר זכינו לסדר אותו (כלומר לסדר פירושו של הבנין) כן נזכה לעשותו (כלומר לבנותו).2
1מלבד אלה נתפרסמו לפני כשלושים וחמש שנה מכתב יד הגדות היתול אנטי שבתאיות מן המאה הי"ז: "הגדה לתשעה באב" (שתי נוסחאות), ההדיר א. מ. הברמן, קובץ על יד, חברת מקיצי נרדמים, סדרה חדשה, ספר ג, חוברת ב, ירושלים תש"א.
2במהדורה השניה של הספר (ליוורנו תקמ"ב) הנוסח: וכאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לראותו
מתוך "הדואר" גליון כ"ג