לשון

מדרש לשון מאת דב ירדן ניבים ופתגמים בגלגוליהם הוצאת קרית ספר בע"מ ירושלים תשט"ו נושא הספר דיון בביטויים רגילים היום בשפתינו, המופיעים במקרא, בתלמוד ובמדרשים, במובן שונה לגמרי, אך במשך […]

 מר ח. לשץ תמה במאמרו "החיים והמות ביד הלשון" על מהברי המלונים שלא עמדו על הדבר כי המלה "פטור" באה לפעמים גם בהוראה של חיוב. נדמה שיש לתמוה על בעל […]

ב"לוח הקואופרציה למדינת ישראל" לשנת תשכ"ו (עמ' 326-325) ייחד יצחק אבינרי את הדיבור על ניקודו של שם האמורא רב אשי. החלטתו כי השי"ן צריכה להיות חרוקה וראיותיו עמו. יורשה לנו […]

רבים הם הפרודיות והחיקויים שנתחברו להגדה של פסח. ישראל דוידסון רשם אותם בספרו האנגלי על "הפרודיה בספרות היהודית" (1907). מאז הופיעו רבים אחרים בעלי מגמות שונות ובהם מרשמי מאורעות תקופתנו.1 […]

הביטוי "בני השחת" מופיע פעמיים ב"מגילת ברית דמשק" של כת מדבר יהודה, והוא כינוי למתנגדי הכת. ב"מגילת הסרכים" נזכרים "אנשי שחת" או "אנשי השחת". מפרשים בדרך כלל "בני השחת" – […]

בהערתו ב"הדואר" (גליון כ"ה) כותב דב ירדן שתרגום אונקלוס על "האשה הכושית" (במדבר י"ב, א') – איתתא שפירתא (אשה יפה), הוא תרגום בדרך "לשון כבוד". אף-על-פי שזו היתה גם סברתו […]

אגודה להפצת השפה העברית בפאריס לפני למעלה ממאה שנה בסוף שנת תרמ"ט יסדו בירושלים אליעזר בן-יהודה, הרב יעקב מאיר ועוד אישים אגודה בשם "שפה ברורה," לשם הפצת הדיבור העברי והרחבת […]

ירושלים דדהבא א. לפני כמה שנים ציינתי במאמר על השיר "ירושלים של זהב" ("הדואר", ח' כסלו תשכ"ט) כי כבר לפני יותר משלושים וחמש שנה השתמש אורי צבי גרינברג בשם העדי […]