מנהגים

"שאמרו להן כתבו על קרן שור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" (ירוש' חגיגה פ"ב ה"ב. עז,)[1]. דברים אלה על גזירת מלכות יון נתפרשו באופנים שונים. היו שאמרו שיש לקרוא המלה […]

ב"סיני" ניסן-אייר תשמ"א כתבתי על "רשות לדרשה". העירני ידידי ד"ר יצחק (הנרי) סונסלד על המובא בפרק ה של הספר "אור לדרשנים" לר' יעקב צהלן שנתחבר ברומא לפני שלש מאות שנה […]

לקהילות בגולה "אז ישיר". חיבה יתירה נודעת מעמנו ל"שירה". שיר הגאולה הראשון. קדמונינו הנהיגו אמירתה בכל יום בפסוקי דזמרה. השבת בה חלה קריאתה – מוכתרת היא בשמה "שבת שירה", ולכבודה […]

(בנתיבות מנהגי ישראל) דרשות הראשונים מנהג דרשת הרב בחתונה עתיק ימים הוא. חכמי התלמוד כרכו כנראה בברכות שנאמרו בשעת החופה או במשתה החתונה דברי תורה שונים מן הענין[1]. על דרשות […]

רשות ה"נודע ביהודה" "רשות" הוא שם הפיוט בו מבקש שליח הצבור שתפלתו למען הקהל תתקבל או בו הוא נוטל רשות מן החכמים לעבור לפני התיבה. רשות מן הסוג השני נפוצה […]

י"ט כסלו חג הגאולה הוא לחסידי חב"ד. יום הלל והודאה, שמחה ומשתה לזכר שחרור הרב משבי הגויים באותו יום. כיוצא בו, יום טוב לכל דבריו, הפורימים השונים שקבלו עליהן קהלות […]

א. הקורא בתורה "צריך שיהא פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב"[1]. חותמים בדבר טוב גם בנביאים ובכתובים. על כן אין מסיימים קריאת "איכה" בפסוק "כי אם מאס מאסתנו, קצפת עלינו […]

 שיורי נרות יום הכפורים בספרו החשוב והיפה "מנהגי ישראל" (ח"ב, מוסד הרב קוק, תשנ"א) הקדיש פרופ' דניאל שפרבר פרק לנוהג להשתמש בדברים שנעשתה בהם מצוה אחת לשם מצוה אחרת ("הואיל […]