ספרות יהודית-יוונית
עד לפני מאה שנה כמעט כל המורשת הספרותית היהודית-יוונית של קהילות הרומניוטים – תרגומים של ספרי תנ"ך ושירים – נותרה בכתבי יד. שתי היצירות היהודיות-יווניות הגדולות היחידות שהודפסו לפניהן היו […]
עד לפני מאה שנה כמעט כל המורשת הספרותית היהודית-יוונית של קהילות הרומניוטים – תרגומים של ספרי תנ"ך ושירים – נותרה בכתבי יד. שתי היצירות היהודיות-יווניות הגדולות היחידות שהודפסו לפניהן היו […]
בזמן שייעצתי במפה של טרגונה כדי למצוא את דרכי בעיר, אני הבחנתי בהפתעה רבה ברחוב הנקרא זמנהוף. לא יכולתי להאמין למראה עיני. הסתכלתי שוב. שם זה היה: זמנהוף. שם זה […]
"Fibonacci Quarterly", מגזין אמריקאי המוקדש למתמטיקה מציג בעמוד הראשון את שמו של דב ירדן כאחד התורמים העיקריים שלו ירדן הוא מתמטיקאי ישראלי ידוע. במשך שלוש עשרה שנים (1946-1959) ערך רבעון […]
הנוסח של הגאון מוילנא בהקדמה הקצרה לסידור אזור אליהו אנו קוראים: "מורשת רבינו אליהו לא כללה סידור מודפס. רוב תורתו הועברה אלינו בעל פה ובאמצעות רישומים בכתב של בניו ותלמידיו. […]
ברסלב= לב-בשר ידידי ר' טוביה פרשל הביא בשמי ב"זוטות" שלו (הדואר ד' בתמו התשל"ה) כי חסידים גזרו שם העיר בראצלאב-ברסלאב מ"לב בשר" (יחזקאל יא, יטׁ)- ברסלב. פרשל תנא ושייר. לא […]
בקובץ "בירורי לשון" מאת נ. ברגגרין (לשוננו לעם: ניסן תשמ"ג) נדפסו מחדש דבריו על הברכה "שבת שלום ומבורך" שהופיעו בראשונה ב "לשוננו לעם" תשרי תשל"ג, וכמה קוראים העירו אז עליהם […]
כותב הרמב"ם בהקדמתו ל"משנה תורה": "דכל החכמים שעמדו אחר חיבור התלמוד ובנו בו ויצא להם שם בחכמתם הם הנקראים גאונים." חלוקות הדעות בפירוש המלה בנו. יש מפרשים אותה מן השורש […]
במאמרו על ר' משה חפץ ("האמונה וצער ההוויה", "הדואר" גליון ל"ח) מזכיר ד"ר אהרן צייטלין את שימושו של בעל "מלאכת מחשבת" בדיבור בן מא"ה שנה לציין ארבעים ושש שנותיו. אולי […]
רשימה "הירדן במליצה" ("הדואר", כ"ז בטבת תשל"ה) דובר על מחברים שהשתמשו בשם הנהר ירדן כמובן המושאל של זרם ושטף, שימוש זה נמצא כמה פעמים אצל עמנואל הרומי. ציינתי כי הוא […]
שם הנהר נייאגרה, התאזרח בשפה האנגלית גם ככינוי לזרם ולשטף. אומרים, למשל, "א נייאגרה אוף וורדס", והפירוש: שטף, מבול של מילים. יתכן וגם בשפות אחרות קיימים כינויים דומים המושאלים משמות […]