"Fibonacci Quarterly", מגזין אמריקאי המוקדש למתמטיקה מציג בעמוד הראשון את שמו של דב ירדן כאחד התורמים העיקריים שלו ירדן הוא מתמטיקאי ישראלי ידוע. במשך שלוש עשרה שנים (1946-1959) ערך רבעון מתמטי בישראל. הוא גם מחברם של שלוש חיבורים מקוריים: רצפים חוזרים (1958); Tetrahidron 63) ו-Construction with the Bi-Ruler and Double Ruler (1964).
עם זאת, המלומד המסוגר והרך הדיבור ידוע בעיקר כלקסיקוגרף עברי משובח ותלמיד מבריק ומתורגמן של השירה העברית של ימי הביניים. אכן השפה העברית והספרות העברית הן אהבתו הראשונה. מתמטיקה, שבו גם הבחין בעצמו בכישרון רב, נמצאת במקום השני.
נולד ברוסיה הלבנה, דב דיבר עברית בגיל שבע. למד בישיבות קמניץ וקוברין ובשנים 1929 עד 1934 למד בבית המדרש לרבנים "תחכמוני" בוורשה. בשנת 1936 התיישב בפלסטין. באוניברסיטה העברית בירושלים למד לשון וספרות עברית, תנ"ך ומתמטיקה. הוא המשיך את לימודיו בנסיבות כלכליות שליליות ביותר מבין רבים היו הימים שבהם הוא ממש רעב.
לאחר סיום לימודיו נקשר ירדן למגוון פרויקטים אקדמיים. הוא עזר לפרופסור טור סיני להשלים ולהכין להדפסה את יתר הכרכים של המילון הגדול של בן יהודה לשפה העברית. כמו כן עסק במחקר עבור המילון ההיסטורי לעברית המוכן כעת על ידי האקדמיה ללשון העברית וסייע בחיבור של מילונים וספרי עזר נוספים. הוא תרם לכתבי עת מלומדים ובשנת 1954 פרסם את ספרו הראשון, מדרש לשון העוסק בביטויים וביטויים בעברית.
שלוש שנים לאחר מכן הופיעה המהדורה המהוללת שלו לשירת עמנואל מרומ
עמנואל בן שלמה מרומא היה מגדולי המשוררים העבריים של ימי הביניים. בנוסף לשירה שחלק גדול ממנה אסף במחברת שלו, הוא גם כתב פירושים לספרי תנ"ך רבים. המחברות זכו לקריאה רחבה והועתקו.
שפתו של עמנואל היא שילוב של עברית תנ"כית, תלמודית ומימי הביניים, ושירתו משופעת בצמידות מבריקות של ציטוטים תנ"כיים ותלמודיים. במהדורתו הראויה להערצה של המחברות, סיפק ירדן לקורא הסברים, התחקה אחר כל הביטויים והביטוייםphrases and expressions למקורם והצליח לשפוך אור חדש shed light על קטעים ופסוקים לא ברורים.
זמן קצר לאחר שסיים את עבודתו על עמנואל,ירדן השליך את עצמו לפרויקט גדול נוסף: הכנת מהדורה חדשה של שירי שמואל הנגיד. שמואל הנגיד הוא כנראה אחד האישים הצבעוניים בהיסטוריה היהודית. הוא היה מדינאי, מנהיג קהילה ולומד. הוא שרת כווזיר למלכי הברברים של מלאגה, ניהל את שטחיהם והוביל את צבאותיהם לקרב. הוא גם היה מחבר חיבור על התלמוד, דקדוק עברי והמשורר העברי הראשון על אדמת ספרד. הוא השתמש במעמדו הרם ובעושרו כדי לשפר את מעמדם של עמיתיהם-יהודים בארצות רבות ולקדם את הלימוד היהודי.
בשיריו הוא שר הלל לה', שופך את אהבתו לציון, מספר על חייו ומשפחתו, על עבודתו בבית המשפט ועל קרבותיו ב
ועל קרבותיו במלחמה. במהלך מאה השנים האחרונות יצאו לאור כמה מהדורות של שירת שמואל. ירדן שהופיע בשנה שעברה הוא המשוכלל ביותר. גם בעבודה זו הוא סיפק לקורא הסברים והפניות למקורות והצליח להבהיר קטעים שלא הובנו עד כה.
ירדן טוען שהחוקרים לא הצליחו להבין חלק מפסוקיו של שמואל, משום שהמשורר ייחס ליצירה רבות משמעות שונה מהמקובל. לכן הייתה זו אחת השיחות המרכזיות של ירדן בהכנת המהדורה, לבסס את 'אוצר המילים' של שמואל. לאחרונה פרסם ירדן את שפוני שירה, אוסף שירים מימי הביניים שמצא בכתבי יד.
העברית היא אהבתו הראשונה של ירדן ביותר ממובן אחד. הוא שומר קנאי על הטוהר והאופי המסורתי של השפה. הוא מזהיר מפני "העברית של הרחוב" שאינה תמיד נכונה מבחינה דקדוקית והרבה פעמים חורגת מהדפוסים המסורתיים של השפה. הוא מצווה על אנשים להקפיד על הדגשה נכונה של כל מילה. העברית שלו היא כמובן כולה אלגנטיות וללא פגמים. לשמוע אותו מדבר בפרטיות, זה בגדר האזנה להרצאה בשימוש נכון בשפה.
