הגדות ויניציאה שס"א ושס"ג
ב"ביבליוגרפיה של הגדות פסח" רשם אברהם יערי מהדורה אחת של דפוס ויניציאה שנת שס"א (עמ' 4, מס. 29). נראה שהגדה זו יצאה בשתי מהדורות, אחת לספרדים ואחת לאשכנזים. במהדורה אחת […]
ב"ביבליוגרפיה של הגדות פסח" רשם אברהם יערי מהדורה אחת של דפוס ויניציאה שנת שס"א (עמ' 4, מס. 29). נראה שהגדה זו יצאה בשתי מהדורות, אחת לספרדים ואחת לאשכנזים. במהדורה אחת […]
"זו היא ההגדה האחרונה שהופיעה במצרים. היא נדפסה בקהיר בשנת 1946", אמר לי משה יערי, איש ירושלים. "הבט בעמוד האחרון ותראה תמונה של אשה צעירה נושאת את הדגל הציוני. מתחת […]
ב. יאושזאהן מביא ב"פון אונזער אלטען אוצר" בשם רבי יושה בר מבריסק פירוש נפלא לדברי ההגדה "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר". והרי הוא בלשונה של המהדורה העברית […]
במאמרו "הגדות כתובות ומצויירות במאה הי"ח" ("הדואר" י"א ניסן תשכ"ג) דן ר' יצחק ריבקינד המנוח בתופעה של ריבוי ההגדות הכתובות והמצויירות במאה הי"ח. שרדו מן המאה הזו מספר גדול מאוד […]
הקהילה היהודית בפרקנפורט על נהר מיין היתה מן העתיקות והחשובות ביותר בגרמניה. קהילה יהודית היתה קיימת שם כבר במאה הי"ב. בשנת 1241 התנפלו תושבי העיר על היהודים. כל אלה שסרבו […]
ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה באופנבך, גרמניה, בשנת תפ"ב. היא במדה רבה מעשה ידיה של משפחה אחת: סב, אב ונכד. הפירושים ו"חידושי דינים"[1] בהלכות פסח הנדפסים בהגדה זו […]
ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נכתבה וצויירה בשנת תקי"א בווינה בידי אהרן שרייבר הערלינגן, סופר-אמן ידוע. שרייבר הערלינגן, אשר מוצאו מגיביטש במורביה, היה פעיל כסופר תקופה ארוכה. נשתמרו כמה […]
ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בויניציאה בשנת תע"ו. היא מקושטת בציורים רבים וכוללת תרגום יהודי-איטלקי ו"צלי אש", שהוא קיצור של "זבח פסח", פירושו של רבי יצחק אברבנאל להגדה. […]
דברי מבוא הגדת טריאסט נדפסה בשתי מהדורות. האחת—הגוף העברי בלבד "הוגה בעיון נמרץ מאת אברהם חי מורפורגו" כפי שנאמר בשער. והאחרת—עם תרגום איטלקי מעשה ידי א.ח. מורפוגו הנ"ל. ההגדה נדפסה […]
מאות בשנים אחרי המצאת הדפוס באירופה היה עדיין נפוץ השימוש בספרים בכתב-יד. היו תמיד יחידים שהעדיפו בהזדמנויות שונות להשתמש בספר בכתב-יד, כתוב בידי סופר-אמן. ביחוד היה זה כך לגבי ההגדה […]