ב. יאושזאהן מביא ב"פון אונזער אלטען אוצר" בשם רבי יושה בר מבריסק פירוש נפלא לדברי ההגדה "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר".
והרי הוא בלשונה של המהדורה העברית של אסופה (תרגם שמשון מלצר): "מה ההבדל בין החכם והרשע? הרי גם החכם האומר "אתכם" מוציא את עצמו מן הכלל. שנית מדוע הרשע האומר "לכם ולא לו" ומוציא את עצמו מן הכלל נחשב בזה גם ככופר בעיקר? אלא את עצמו פירושו של הקב"ה, כמו שמצינו בסיפור של טיטוס הרשע שגידר את הפרוכת ונעשה נס וביצבץ ממנה דם וכדבור הרג את עצמו (גיטין נו, ב). הרי שהוציא את עצמו מן הכלל – פירושו שהרשע לא הזכיר בשאלתו, בניגוד לחכם, את שמו של הקב"ה".
יאושזאהן אינו מציין את מקור הדברים, ונראה שמסר כאן פירוש שהגיע אליו בדרך שמיעה.
לפני שש-עשרה שנה נדפסה בירושלמי "הגדה של פסח מבית לוי" (לוקט ונערך על ידי מ.מ. גערליץ) ובה דברים מגדולי שושלת בריסק – ולא נמצא שם דבר או חצי דבר מן הפירוש הנ"ל.
לפני שלוש שנים הופיעה "הגדה של פסח – שיח הגרי"ד", לקט של חדושים, ביאורים ופירושים מאת הרב יוסף דוב הלוי סאלאווייצ'יק זצ"ל (מבוסטון), נכתב ונערך על ידי נכדו הרב יצחק אבא ליכטנשטיין, גם בהגדה זו אין רמז לפירוש הנ"ל.
ודבר תמוה, הלא פירוש זה, אם באמת יצא מפיו של רבי יושה בר, היו דנים בו בני משפחתו וצאצאיו בסדרים שלהם והיינו מוצאים עקבותיו בדבריהם על ההגדה.
על כן נוטה הדעת להניח כי בטעות יוחס פירוש זה לרבי יושה בר.
וביחס לפירוש עצמו, אין שום צורך לחפש מפי מי יצא, בימי חייו של רבי יושה בר נדפס פירוש להגדה ובו נמצא אותו פירוש.
בשנת תרמ"ז הופיע בקראקא פירוש להגדה בשם "מר דרור" מאת הרב מרדכי רובינשטיין, הרב רובינשטיין, שהיה יליד ז'ולקוב, שימש בשמך שלושים שנה מגיד מישרים בקראקא, בשנת תרס"ז עלה לירושלים ושם נפטר בשנת תרע"ז*.
והנה כמה דברים מפירושו להגדה: לאחר שהוא מביא דעות המפרשים כי ההבדל בין החכם והרשע הוא בכך, שהחכם מזכיר שם שמים. אולם הרשע אינו מזכירו כלל. הוא כותב: "ובעזרת החונן לאדם דעת מצאתי און לי ממאמר חז"ל (גיטין נו, ב) גבי טיטוס הרשע שנכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה וגו' וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו. ופי' רש"י ז"ל: כנוי כלפי מעלה. וכעת תבין מאמר המגיד ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל.
נ.ה. טור-סיני בספרו "הלשון והספר" (כרך ג' "האמונה והדעות") מביא את הפירוש הנ"ל וכותב כי שמע אותו מפי ד"ר רוטבלום שהיה רגיל לספר אותו בשם אביו.
הסופר העברי ד"ר דוד רוטבלום נולד בקראקא. ודאי גרו שם הוריו ועל כן יש להניח שהפירוש הנ"ל הגיע לאביו מדרשותיו של המגיד מישרים של העיר, או מפירוש להגדה שהלה חיבר.
מאת: טוביה פרשל מתוך "הצופה" כ' בניסן תשנ"ח
* הביבליוגראף רבי יהודה רובינשטיין היה בן זקוניו של הרב מרדכי רובינשטיין, סח לי רבי יהודה רובינשטיין שסמוך לצאת פירושו להגדה, ביקר אביו בווינה, סמולנסקין שראה את הפירוש, הזמינו אליו כדי לשוחח עמו ולהכירו מקרוב, הסופר נתרשם בהרבה מאישיותו של רובינשטיין, כיבדו עד מאוד וחיבק אותו, מקורביו של סמולנסקין שהיו באותו מעמד תמהו על שהלה מתחבק עם יהודי בעל זקן ופיאות מגודלות הלבוש קפוטה גליצאית. נענה להם סמולנסקין: "דעו לכם, שליהודי זה יש יותר בפיאותיו משיש בכם כולכם".