לפני עשרים וחמש שנה ביקרתי בבית הקברות העתיק של העדה הספרדית באמסטרדם. היה זה שנתיים אחרי גמר מלחמת העולם השניה ויהודי העיר, אשכנזים וספרדים, שרידי הטבח, הקימו מחדש את חייהם הקהילתיים. בבית הכנסת הספרדי בעיר הראו לי שתי ספות גדולות ונהדרות. בשנים כתיקונן שימשו מושבי כבוד לחתני תורה ובראשית ביום שמחת תורה. לאחר פלישת הגרמנים להולנד, נתנו בהם הנאצים את עיניהם והעבירו אותם לארמונו של גהרינג. משם הוחזרו כתום המלחמה לאמסטרדם, לאחת הספות נגרם נזק על ידי הנאצים.
גולי ספרד ופורטוגל העשירים הקיפו עצמם בהולנד בכבוד ובהדר, לא רק בחייהם אלא גם במותם. מוניטין יצאו למצבות המפוארות אשר בבית העולם של העדה הספרדית. יום קור וגשם היה כאשר נסעתי לאודרקרק, כפר הסמוך לאמסטרדם, בו נמצא בית החיים של העדה. רבה היתה בו העזובה. בקושי רב עשיתי דרכי אל הקברים, מהם שמצבותיהם היו שקועות באדמה, בין העשבים המגודלים ושלוליות המים שנוצרו על ידי הגשם. זכיתי לראות רק מעטים מן הקברים.
מאז ביקרתי באמסטרדם כמה פעמים, אך לא הלכתי שוב אל בית הקברות. כעת, לרגל מאמרי על ציורי מגילת אסתר המצויים על המצבות בקיוראסאו, שבתי לעיין בספרות על בית עלמין זה. אמסטרדם היתה קהילת האם של היישוב היהודי בקיוראסאו. לפי נוהגי ק"ק אמסטרדם נהגו בני קיוראסאו. אם ציורי תנ"ך, ובתוכם ציורים מן המגילה, מצויים על המצבות בקיוראסאו, ודאי שיש בדומה להם על המצבות בבית העלמין הספרדי באמסטרדם.
לפני מאה שנה קיבל עליו הנריקס דה קאסטרו, היסטוריון של יהודי ספרד באמסטרדם, לתאר את המצבות אשר בבית העלמין של העדה. הוא הספיק להוציא רק כרך אחד מחיבורו "מבחר של מצבות אשר בבית העלמין הפורטוגזי הולנדי באודרקרק". בין המצבות המתוארות בכרך זה, הכתוב הולנדית וגרמנית, יש אחדות הנושאות ציורים מן המקרא. ובין אלה, יש מצבה אחת, המציגה בתוך ציורים אחרים, גם מראה מן המסופר במגילה.
זו היא מצבת השיש על קברו של משה בן מרדכי שניאור, שנפטר בי"ז תמוז ת"צ (1730). מצבתו היא אחת מן המפוארות ביותר אשר בבית העלמין. חקוקים בה לא פחות מאחד עשר ציורים מן התנ"ך. בחלק העליון של המצבה מצויים שלושה ציורים. באמצע נראה משה כשבידיו שני לוחות הברית. הוא מוקף קשת עליה רשום: משה קיבל תורה מסיני. מתחת לציור: "משה ידבר" (שמות י"ט, י"ט).
ליד ציורו של משה, רואים את דוד מנגן בכנור. מתחתיו כתוב "לדוד להזכיר" (תהלים ל"ח א'). בצד השני של משה, מצוייר אברהם עומד לפני פתח אהלו לשמוע הבטחת ה'. מתחת לציור באות המלים: "הבט נא" (בראשית ט"ו, ה').
משני צדדי הכתבה הפורטוגזית של המצבה, נמצאים שני ציורים: חלום יעקב, וביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך. מתחת לציורים הפסוקים המתאימים: ויחלם והנה סלם מצב ארצה (בראשית כ"ח, י"ב), והמלך שלמה נתן למלכת (מלכים א, י', י"ג).
בחלק התחתון של המצבה מצויות שתי שורות, אשר בכל אחת מהן שלושה ציורים. בשורה הראשונה באמצע רואים את רבקה נותנת מים לשתיה לאליעזר, עבד אברהם, בשני הצדדים מצויירים שרה עם יצחק בנה, ורחל ליד הבאר. בקשתות מעל לציורים מופיעים הפסוקים: רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה (בראשית כ"ד, מ"ה): ותאמר שרה צחק עשה לי (שם כ"א, ו'): רחל באה עם הצאן (שם כ"ט, ו'). בשורה האחרונה מופיעים בצדדים הדמויות של יהודה ובנימין. באמצע רואים את מרדכי לבוש בלבוש מלכות ורכוב על סוס. מעל לציורים חקוקים הפסוקים: גור אריה יהודה (בראשית מ"ט, ט'): בנימין זאב יטרוף (שם כ"ז): ומרדכי יצא מלפני המלך (אסתר ח', ט"ו).
בכמה ערים במערב אירופה היו קיימות עדות ספרדיות – היו אלה הספרדים "המערביים". אפשר שבבתי העלמין של הספרדים המערביים באירופה ובישוביהם בעולם החדש יש עוד מצבות המראות ספורים מן המגילה.
לפני שבעים שנה פירסם מקס גרינוואלד ספר בגרמנית בשם "קברות פורטוגזיים על אדמה גרמנית". ובו בין היתר, תאורים של מצבות בעלות ציורים בבתי העלמין הספרדיים באלטונה ובגליקשטאט. בין המצבות המתוארות יש הנושאות ציורים מן המקרא – אך אין ביניהן המציגות מראות ממגילת אסתר.
מתוך "הדואר" כ"ד באדר תשל"ב