ההגדה של פסח אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בוורשה בבית הדפוס "סטראוטיפ". שנת ההדפסה לא נזכרת בהגדה. לפי אברהם יערי בספרו "ביבליוגרפיה של הגדות פסח" (ירושלים תשכ"א, מס. 2121) נדפסה ההגדה בשנת תרפ"ט. דעתו של יצחק יודלוב ("אוצר ההגדות" ירושלים, תשנ"ז מס. 2981) שהיא נדפסה בערך בשנת תרפ"ה. הוא מציין כי לטופס הגדה זו, הנמצאת בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, נדבק פתק שהיא נתרמה לספריה על ידי המו"ל בשנת תרפ"ז.
ההגדה היא מצויירת. הציורים כוללים שלושה, שכל אחד מהם ממלא עמוד שלם. (פסל של רעמסס השני שחי בימי משה. משה ואהרן לפני פרעה. בת פרעה מוצאת את משה.)[1] ציורים אחרים הם: סדר פסח של משפחה, סדר החכמים בבני ברק, וארבעת הבנים. ושתי סדרות של עשרה ציורים קטנים: אחת מציגה את עשר-המכות, והאחרת את "חד גדיא". הציור האחרון בסוף ההגדה מראה פרש מצרי עם סוסו ומרכבתו.
הדינים של בדיקת ובעור חמץ, ושל ערוב – תבשילין וכן הוראות הסדר ניתנים בשפת אידיש. יוצאות מן הכלל הן ההוראות ביחס ל"ורחץ" ו"כרפס" המשולבות בתוך ציור, והן בלשון הקודש. נראה שהציור הזה לקוח מהגדה אחרת, בה היו הוראות הסדר בלה"ק.
כותרות ותיבות פתיחה נדפסות בצבע אדום. בשני העמודים האחרונים נדפסה פרסומת ליין מא"י. (היא הושמטה ממהדורה זאת של ההגדה)
בית הדפוס "סטראוטיפ" הוציא גם הגדות אחרות, כולל הגדות עם תרגום ביידיש ובפולנית. בשנת תרצ"ה בערך, הוציא בית דפוס זה מהדורה שניה, וכעבור כמה שנים (תרצ"ח?) מהדורה שלישית של ההגדה שלפנינו. במהדורה השלישית יש שנויים בציורים. (עיין בספרו של יודלוב "אוצר ההגדות" מס. 3506, 3645).
הרב מוניש וינטרוב, מנהל "בית היתומים דיסקין" השקיע מאמצים רבים בהכנת פקסימיליה זו של הגדה תוצרת יהדות וורשה, שהיתה בשעת ההדפסה, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארצות אירופה.
הוצאה חדשה זו של הגדה נדירה ומענינת, מוגשת של ידי "בית היתומים דיסקין", לידידיו לאות תודה והוקרה על תמיכתם הרבה.
[1] יודלוב מעיר כי חלק מן הציורים בהגדה הם משל גיסטאב דורה האמן הצרפתי בן המאה הי"ט, שציוריו למקרא הם מפורסמים מאד.