לר' שאול ליברמן ליום ההולדת ע"ד מאה ועשרים
לפני כמה שנים פירסמתי ב"הדואר" (שנה מ"ח, גליון יג, ה' שבט תשכ"ט) מאמר בשם "יום ההולדת אצל גדולי התורה". הזכרתי בו, בין היתר, כמה יצירות ספרותיות שמחבריהן חיברו או סיימו אותן ביום הולדתם. יורשה לי היום בהזדמנות דומה למנות עוד כמה ספרים שמחבריהם, גדולי תורה, ציינו שהם סיימו אותם ביום ההולדת שלהם.
רבי עמנואל חי בן אברהם ריקי, סיים את פירושו למשניות "הון עשיר" (אמסטרדם תצ"א) ביום הולדתו השלושים ואחד. וכך לשונו בסוף ספרו: "אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו… וזכני בטובו הגדול לעשות מהדורא בתרא לזה הספר בתוספת מרובה על העיקר, ויהי ה' לעזר לי עד כלותו אותו היום יום ראשון אשר בו נכנסתי בשנה חדשה שנת ל"ב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חידש בקרבי, ראשון למעשה בראשית לסדר "למען ישמעו כל עדת בני ישראל", בי"ה לחודש תמוז בפרט כי לא עזבת (תע"ט) דורשיך ה'…"
רבי דוד פארדו – אשר כפי שהזכרתי במאמרי הנ"ל סיים פירושו למשניות "שושנים לדוד" (ונציה תקי"ב) ביום הולדתו השלושים וארבעה – סיים ספרו "תוספת מרובה", פירוש לתוספתא של סדר טהרות והחלק האחרון של חיבורו הכולל "חסדי דוד", בראש חודש ניסן של שנת "תקום (תקמ"ו) תרחם ציון" יום הולדתו הששים ושמונה[1].
ר' אהרן משה פאדווא מקארלין מחבר הפירוש "ביאור הרא"ם" על הפסיקתא זוטרתא לספרים ויקרא, במדבר ודברים – סיים ביאורו בשנת תר"ל. אך רק כעבור עשר שנים הובא לדפוס בווילנא ואז כתב לו הקדמה, "דבר אל הקורא". היום בו כתב הקדמה זו היה יום הולדתו, כמו שנאמר שם: "כותב וחותם פה קארלין יום ג', ג' כסליו, יום הולדי שנת תר"ם בכבוד קרני לפ"ק".
ביום שמלאו לו שבעים שנה, סיים ר' מאיר איש שלום את מהדורתו של "סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא". וכך הוא כותב בסוף ההקדמה לספר: "השלמתיו ביום הולדתי בד' תמוז בשחרית עש"ק לסדר "זיכרון לבני ישראל" בשנת הקם לעבדך אמרתך (תרס"א) למלאות שבעים שנה למספר השנים אשר גזר ה' אלוקי עלי".
מן הענין לציין כאן גם את הספר "בית יעקב" על התורה לרבי יעקב מאיז'ביצה. הספר הובא לדפוס אחרי מותו של המחבר. הספר על שמות נדפס בלובלין בשנת תרס"ד, והדפסתו נשלמה, כדברי המו"ל, ר' אברהם יהושע העשיל, אחד מבניו של המחבר: "…ברוב ברכה והצלחה יום ג' תולדות… כ"ז לחודש מרחשון… יום הולדת אדוני אבי מורי ורבי הרב הגאון הקדוש המחבר זצלל"ה"[2].
מתוך "הדואר" כ"ח באייר, תשל"ב
[1] עיין הערך על ר' דוד פארדו ב"אנציקלופדיה יודאיקה". הוא נכתב על ידי ש. ז. הבלין שהיה לפניו כתב היד של הספר "תוספת מרובה" הנמצא בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. בעקבותיו בדקתי צלום של הקולופון של כתב היד. "תוספת מרובה" היה שמור עד לפני זמן קצר בכתב יד. לפני שנים אחדות נטל על עצמו ר' שאול ליברמן להוציאו לאור. בשנת תש"ל תשל"א הופיעו שני חלקים. החלק האחרון עומד לצאת בקרוב.
[2] העירני על כך ידידי הרב מרדכי יוסף ליינר, מצאצאי המחבר.