המאבק נגד תיקון הלוח 4

Print Friendly, PDF & Email

ב-28 לאוקטובר 1953 הודיע נציגה הקבוע של הודו ליד או"ם למזכיר הכללי של האומות המאוחרות שממשלה הודו רואה את התכנית לתיקון הלוח הגרגוריאני, שהציע איגוד הלוח העולמי", כבעלת חשיבה רבה לאומות העולם. ממשלת הודו תומכת בהצעה להנהיג את הלוח החדש החל מה-1 לינואר 1956 הואיל ובאותו תאריך חופפים הלוח הגריגוריאני והלוח העולמי החדש ועל כן נתן המעבר להצוע כמינימום של הפרעה. נציג הודו ליד או"ם בקש מהמזכיר הכללי לכלול את הדיון בתכנית לתקון הלוח בסדר היום של המושב ה-18 של המועצה הכלכלית והסוציאלית בקיץ 1954.

בתקופה שבין אוקטובר 1953 ובין הקיץ של שנת 1954 פתח "איגוד הלוח העולמי" במסע תעמולה נרחב בכל רחבי תבל למען הנהגת הלוח המתוקן. היא מצא לו בין היתר פטרון חזק באישיותו של סיר הרולד ספנסר ג'ונס האססרונוס האנגלי המפורסם. ה"איגוד" הפיץ חוברות העמולה בכל הארצות ובכל השפות. הוא לא פסח אפילו על ישראל ויהדות העולם. בניו-יורק הופיע ספר באנגלית "מבוך הלוח בישראל". בישראל עצמה פירסם ה"איגוד" חוברת בשם "החזית האלמינית" בה הוא מנסה להצדיק את הנהגת הלוח המתוקן ולהפריך את טענות המתנגדים לו. (על חוברת זו וסתירת כל טענותיו כתב כוהב השורות האלה ב"המודיע" מה' תמוז תשי"ד). אחד מתומכי תיקון הלוח הרחיק לכת, והודיע כי משרד החוץ הישראלי כבר נתן הסכמתו להצעת ה"איגוד". מר. הרולד ותקינס שהפיץ שמועה זו בלונדון טעה והטעה. האיש הזה שלח בשעתן הצעותיו לתיקון הלוח לנציגי ממשלות שונות ובין היתר גם למשרד החוץ הישראלי, ממנו קבל מכתב המאשר קבלת מכתביו. מר ותקינם פרש מכתב זה כהסכמה להצעותיו. כן הפיץ ה"איגוד" שמועות כאילו הותיקן ושלטונות הכמורה של דתות אחרות תומכים בתיקון הלוח.

שוב נרתמה יהדות העולם למאבק נגד תיקין הלוח. ממשלת ישראל נתנה הוראות מפורשות לנציגיה הדיפלומטיים בכל שמונה עשרה המדינות מהן מורכבת המועצה הכלכלית  והסוציאלית ליד או"ם להשמיע על ממשלותיהן להתנגד לתיקון הלוח. הרבנים הראשיים של כמה ארצות באירופה המערבית הוקמה ועדה מיוחדת למען המאבק נגד תיקון הלוח. מושב ועדה זו היה בלונדון. כן פעלו ארגונים יהודים שונים כמו "אגודת שונות במטרה שאלה יורו לנציגיהן להצביע כעד דיחוי הצעת התיקון.

י. הדיון במועצת או"ם בקיץ 1954

ביולי 1954 ההכנסה המועצה הכלכלית והסוציאלית ליד או"ם בג'נבה במושב הופיעה משלחת חזקה מטעם "איגוד הלוח העולמי". היא היתה פעילה ביותר בפרוזדורי ה"פלה דה נאסיון" והפכה עולמות להעביר החלטה בה יודגשו חשיבותה ואקטואליותה של בעית תיקון הלוח. החלטה בזו היתה יכולה להיות בשני אופנים: א) מנוי ועדת מומחים שתחקור הצעת תיקון הלוח. ב) שאלת חוות דעתן של הממשלות השונות בדבר ההצעה.

מספר הנציגים היהודים היה קטן מאד. מלבד נציג מדינת ישראל הופיע בג'נבה נציג מטעם הקונגרס היהודי העולמי, ד"ר י. לוין, נציג אגודת ישראל ונציג אחד הארגונים היהודים באנגליה. לשני הארגונים הראשונים יש מעמד של מיעצים ליד המועצה הסוציאלית והכלכלית ליד או"ם. נציג הקונגרס היהודי העולמי עזב את ג'נבה לפני שנפהח הדיון בדבר ההצעה לתקן את הלוח.

עוד כמה ימים לפני פתיחת הדיון היה קיים הרושם שנציגיהן של רוב המדינות אינם רואים בעין יפה את הדיון בהצעה. בשיחות פרטיות עם הנציגים היהודיים לא הסתירו התנגדותם להצעה. אילו היתה בג'נבה באותה שעה משלחת יהודית חזקה שתשפיע על הנציגים אז היתה המועצה מקבלת החלטה שהיתה גונזת את בעית "תקון הלוח" לזמן ממושך.

אולם בינתיים גבר הלחץ של משלחת "איגוד הלוח העולמי". היא ארגן "מסיבות" לנציגים, עתונאים ואחרים. בהתקרב הדיון הורגשה הססנית מסויימת בין חברי המועצה. רבים מבין אלה שעוד לפני ימים אחרים הביעו את דעתם כעד דיחוי הדיון בהצעה לזמן בלתי מוגבל התחילו לגמגם. אף אחד מהם לא היה רוצה להיות מציע הצעת הדחוי. בולם אמרו שאם ימצא נציג אחד שיציע את הדיחוי, אז יצביעו למענו.

אחרי משא ומתן ממושך הצליח ד"ר יצחק לוין, נציג "אגודת ישראל", לשכנע משלחת פאקיסטן להציע את הצעת הדיחוי. משלחת זו היהת המסוגלת ביותר לשמש כבא כוחם של המתנגדים. א) התנגדותה היתה מוכיחה שלא רק יהודים כי אם גם מוסלמים מתנגדדים לתיקון. ב) התערבותה של פאקיסטן היתה מבטלת אחד הנימוקים החשובים ביותר של התומכים כתיקון שטענו שהודו תומכת בלוח החדש היות ובמדינתה חיים מעוטים רבים המתנהגים לפי לוחות שונים, ועל כן היא דוגלת בלוח חדש ואחיד לכל העולם. היות ובפאקיסטן קיים אותו מצב בנוגע למעוטים כמו בהודו היתה התנגדותה של פאקיסטן שומטת מהומכי התיקון אחת מטענותיהם העיקריות.

פאקיסטן הכינה את הצעתה לדחוי התיקון לזמן בלתי מוגבל וד"ר י. לוין פנה לועדה למאבק נגד תיקון הלוח, שמושבה היה בלונדון, ושלא שלחה נציג לג'נבה, לפעול למען רכישת תומכים בהצעתו. והארגונים היהודים לא נתנו לו העזרה שדרש.

סבת ההונחה לא היתה רשלנות אלא הערכה בלתי-נכונה של האפשרות השניה במתן ההחלטה במועצה: לשאול בחוות דעתן של הממשלות השונות. הארגונים היהודים סברו כי קבלת החלטה מעין זו גם כן פירושה דיחו ההצעה לזמן בלתי מוגבל. למעשה התברר כי כאשר הועלתה השאלה הזו כמועצה תבעו נציגי הודו ויוגוסלביה לשאול בחווה דעתן של הממשלות אך בעת ובעונה אחרת. דרשו שהממשלות יתבקשו לתת תשובותיהן עד תאריך מוקדם בשנת 1955, ובעית תיקון הלוח תידון תכף ומיד במושב המועצה הבא.

נציגה של פאקיסטן נשא נאום נפלא נגד הצעת תקון הלוח. הוא הציג את ההצעה כסליף הלוח והצהיר שארצו לא תסכים אף פעם לתיקון. הארגונים היהודים הזניחו, כאמור, לרכוש על ידי פעולות מחוץ לכתלי המועצה, תומכים כהצעת הדיחוי של נציג פאקיסטן, כעת, באמצע הדיון, רק נציגה של מדינה שהיא חברה במועצה היה יכול לגייס תומכים להצעה הפאקיסטנית על ידי נאום במועצה. באולם ישב נציגה של מדינת ישראל. כל העינים היו נשואות אליו. אך הוא ישב ושתק.

י-א שתיקתו של נציג מדינת ישראל

הננו חושבים לנכון לתת כאן מלה במלה דבריו של ד"ר י. לוין, ששהה בשעת הדיון בג'נבה, ועל הדו"ח שלו מבוסס בעיקר תאורנו של הפעילות מסביב למושב המועצה, על התנהגותו המוזרה של ד"ר כהני, נציג ישראל במועצה הסוציאלית והכלכלית ליד או"ם.

כותב ד"ר י. לוין:

"לא פעם הפנינו תשומת לבו של ד"ר כהני שבישיבה המכרעת של המועצה עליו לקחת את רשות הדבור ולהצהיר שהעם היהודי, עם התנ"ך, מתנגד לתקון באשר הוא מעמיד בסכנה אחד היסודות של דתנו שנתקבל בכל העולם כולו: "ששת ימים תעבור ועשית כל מלאכתר ויום השביעי שבח לד' אלוקיך". זה אלפים שנה שכל העולם שומר על יסוד זה וכעת ידרסוהו ברגלים? אנחנו היינו בטוחים שדברים כאלה היו משאירים רושם חזק על חברי המועצה. בדברים האלה כלולה הדרישה לחופש הדת לכל בן אדם. היה זה יכול להיות מעמד של קדוש השם".

"אך אזני נציג מדינת ישראל בג'נבה, שקבל הוראות מפורשות ממשלתו לעשות הכל כדי למנוע החלטה לטובה דורשי תיקון הלוח. היו אטומות לכל טענותינו. תמיד היו לו ענינים "חשובים יותר, ב"פלה דה נאסיון", מלדבר עם חברי המועצה ונציגי מדינות אחרות ולהסביר להם את הסכנה הכרוכה למעננו בתיקון הלוח הנהוג. ב-28 ליולי 1954 בישיבה המכרעת כשנציגי כל המדינות לקחו את רשות הדבור. ישב נציגה הרשמי של מדינת ישראל והאזין לדבריהם של אחרים, נכח כיצד מתכננים את חורבן השבת היהודית ומכינים אחת ההתקפות המסוכנות ביותר על דתנו… ושתק. היתה מזכותו וחובתו לקחה את רשות הדבור ולדרוש לכל הפחות מחברי המועצה לא לדחוק את השעה ולא לדרוש חוות דעת הממשלתית בתוך חדשים מספר. אך היא לא עשה זאת, כל הענין שהוא כל כך חשוב וחיוני לני, לא נגע לו בכלל. היה זה חילול השם במלוא מובן המלה".

"נטלו את רשות הדבור נציג מצרים שהתפאר שארצו היתה הראשונה להמציא לוח המבוסס על מהלך השמש. נאמו נציגי עמים אחרים שנגעו בנקודות הסטוריות שונות. ואם נציג ברית המועצות שהצהיר שמדינהו תומכת בלוח החדש המבוסס על חורבן השבוע בן שבעה ימים. הוא דוגל בתיכון הלוח גם מבלי להזוקק לועדה של מומים (הבינו היטב לרוחו – כל פניעה כאנשים דתיים היא לסיכה האידיאולוניה הקומוניסטית). אך נציג מדינת ישראל לא הגיב. הוא לא הרגיש אפילו עד כמה גרם לחלול כבודה של מדינת ישראל, אותה ייצג כאותה ישיבה גורלית.

באותה ישיבה הוחלט לשאול את חוות דעהן של הממשלות השונות. חוות הדעת היו צריכית להתקבל עד המושב הבא של המועצה במאי 1955, שיפתח מחדש בדיון על ההצעה להקן. את הלוח הגריגוריאני.

י-ב מושב המועצה במאי 1955

בעקבות החלטה זו המשיכה יהדות העולם במאמציה להשפיע על הממשלות השונות למסור חוות דעת שלילית על הצעת התיקון. נציגי הועדה למען המאבק נגד תיקון הלוח, הקונגרס היהודי העולמי, "אגודת ישראל", מועצות רבנים של מדינות שונות התערבו אצל משרדי החוץ של מדינות רבות בענין זה. ממשלות ארצות הברית, צרפת, בריטניה, שוייצריה ואחרות הבטיחו לנציגים היהודים שהן יתחשבו במתן חוות דעתן בהשקפת האוכלוסיה היהודית. ממשלות אלו קיימו הבטחותיהן ואחדות מהן הדגישו בתשובותיהן למועצה הסוציאלית והכלכלית ליד או"ם את התנגדות היהדות לתיקון הלוח.

כן התברר שהואתיקן התנגד באופן נמרץ לכל שנוי בלוח ובהשמעתו חוו מדינות אמריקה הדרומית. אטיליה ואחדות, דעה שלילית.

עד מאי 1955 נתקבלו תשובותיהן של 28 מתוך 30 המדינות שנשאלו לחוות דעתן על הצעת תיקון הלוח. רוב התשובות היו שליליות.

נוכח הוצאה זו הודיע הנציג ההודי, בהתכנס המושב, על החלטתו לדחות עד השנה הבאה את הצעתו לדון בתיקון הלוח. בריטניה, ארצות הברית, הולנד, סין ופאקיסטן היו בין המדינות שבשעת הוכוח חמכו בהצעה זו של הודו. ארצות אמריקה הלטינית. בהשפעת הואתיקן. דרשו דיון והצבעה מידית, כדי להשיג את בטול הצעת תקון הלוח לגמרי.

חוגים יהודיים היו מאוכזבים מדחוי הדיון בהצעה. גם הם היו מעדיפים דיון והצבעה מידיים הואיל ודחוי הלוח היה אז בטוח.

בשבועות הקרובים יתכנס המושב החדש של המועצה הסוציאלית והכלכלית ליד או"ם בו יתנהל הדיון על הצעת תיקון הלוח. יש לקוות שבמשך שנה זו לא שנו הממשלות השונות את דעתן השלילית שהביעו אותה אשתקד, והפעם תדחה ההצעה סופית, אולם בינתיים אין להזניח שום מאמץ ופעולה מצד יהדות העולם ומדינות ישראל, להשפיע על חברי המושב בכוון זה.

חרות

4/20/1956