המאבק עובר שוב לאירופה
אחרי שנחלו מפלה בואשינגטון חדשו דורשי התיקון את מאמציהם להשפיע על חבר הלאומים בג'נבה.
מזכירות ועדת החקירה לתיקון הלוח פנתה בינתים לממשלות השונות בבקשה להקים ועדות מקומיות שיחקרו את הנזקים הנגרמים לחוגים שונים בעקבות הלוח המקובל. מזכירות הועדה לא הסתירה את כוונותיה להקל על קבלת החלטה לטובת "הלוח הקבוע" בחבר הלאומים על ידי אסוף חיות דעתם של חוגים רבים במדינות שונות הדורשים את הלוח החדש.
יהדות העולם שיצאה כמנצחת משתי המערכות הראשונות, בשנת 1925 בג'נבה ובשנת 1928 בואשינגטון, ידעה שעדיין צפוייה לה מלחמה קשה וממושבת למען השבת ולכן עליה להתכונן לקראת המערכות המכריעות באמצעות גיוס כל הכוחות העומדים לרשותה.
במטרה זו ההליטו ביוני 1929 הנציגים היהודים שהופיעו בשנת 1925 לפני ועדת החקירה בג'נבה, להקים ועד מתמיד שיארגן וינהל את מאבק יהדות העולם. למזכיר הועד נתמנה דר. ט. לוינשטיין מציריך. דר. לוינשטיין הציע לערוך פטיציה ענקית נגד תיקון הלוח עליה יוחתמו כל היהודים המביגרים שבעולם.
יהודים בכל רחבי תבל נענו לקריאת הועד לחתום על הפטציה. נציג פה רק מספרים אחדים המשקפים את היקף הפעולה של הועד: פולניה – 224,900 חותמים, צרפת ואלג'ריה – 16,260, הונגריה – 52,240, יון – 52,056 תוניסיה – 4,256, הודו 485.
דיים מספרים מעטים אלו להראותנו שיהדות כל העולם נרתמה למלחמה למען השבת. אולם למרות שההחתמה התקדמה בקצב מהיר, היה ברור שרק באמצעות מנגנון מסונף יצליח הועד להשיג את חתימת כל יהודי מבוגר. מנגנון כזה לא עמד לרשותו ולכן הפסיק את מפעל ההחתמה ורכז מאמציו להניע כל קהלה יהודית באשר היא שם לקבל החלטת מחאה ולהעבירה לג'נבה שם עמדה להתקיים באוקטובר 1931 ועידה בינלאומית "מרי שבת" שמושבו היה אז בברלין. הועד ההלוח.
הוחלט גם כן להגדיל את הועד ולתת בו יצוג לרבני אירופה המרכזית והמזרחית, לקהלות הגדולות ולאיחור העולמי של "שומרי שבת" שמושבו היה אז בברלין. הוער המונדל התכנס במאי 1931 בפרנקפורט על נהר מאין.
באותו כנוס הורכב ועד פועל חדש שהיה מורכב מהרב הראשי של המלכות המאוחדת הרב יוסף צבי הרץ, הרב ישראל לוי, רבה הראשי של צרפת, הג"ר ישעיה פירסט מוינה, הרב אהרן לוין מפולין והרבנים רובינשטיין, גרינכרג והורביץ. הוסכם כמו כן שר' יעקב רוזנהיים ימלא את מקומו של הרב ישעיהו פירסט בפעולות ועד הפועל.
כמו בזמן ההחתמה על הפטיציה נענו גם כעת כל קהלות הגולה לקריאת הועד למען המלחמה בתיקון הלוח. אלפי החלטות מחאה נתקבלו במועצות קהלות ישראל בכל רחבי תכל.
מועד ההכרעה מתקרב
ועדת החקירה להנהגת תיקונים בלוח קבעה, כאמור, את מועד כינוסה של הועידה הבינלאומית, שעליה היה להחליט סופית בנוגע לתיקון, לאוקטובר 1931.
באבית אותה שנה הגיעו אחרים מחברי הועד היהודי לג'נבה להופיע שוב לפני ועדת החקירה שנתכנסה. אותה שעה לדון בדינים וחשבונות שנתקבלו מהועדות המשניות שהוקמו במדינות רבות ולהכין לפיהם את המלצותיה והצעותיה לועידה הבינלאומית. התברר שמששים ממשלות שנתבקשו להקים ועדות משניות כאלו, נענו רק 28. מאלו שלחו רק 14 את תוצאות חקירותיהן לג'נבה. בריטניה, איטליה והולנד התנגדו לעקרון הנהגת "יום חלק" בשנה, בצרפת ושבדיה היו הדעות חלוקות ושש המדינות האחרות תמכו בתקון המוצע. למרות תוצאות אלו הוציאה עדת החקירה דין וחשבון שהיה מצדד לתיקון. חברי הועד היהודי שהופיעו לפני ועדת החקירה לא נתקבלו באדיבות יתרה.
גדולה היתה הסכנה שעל סמך דין וחשבון זה והמלצות ועדת החקירה תאשר הועידה הבינלאומית, שהיתה צריכה להתכנס באוקטובר, את הנהגת ה"לוח הקבוע". היה ברור שגרמניה והארצות הלטיניות יתמכו בתיקון. שתי ממשלות אירופה המזרחית הבטיחו אמנם למנהיגי "אגודת ישראל" להתנגד להצעת התיקון אך היה קיים החשש שהן לא יעמדו בדבורן. חשש זה נתאמת אחר כך. תקותו היחידה של הועד היהודי היתה שהולנד, איטליה ובמיוחד אנגליה יתנגדו לתיקון ושהתנגדות זו תשפיע על נציגי יתר המדינות לשנות את דעתן.
הועדות המשניות לחקר הצעות תיקון הלוח שהוקמן במדינות אלו הביעו אמנם את התנגדותן להצעות התיקון אולם לא היה ברור מה תהיה עמדתם של נציגיהן הרשמיים בועדה.
הועד היהודי החל לפתח פעילות רבה בקרב חוגים שונים בבריטניה הגדולה. הרב הראשי יוסף צבי הרץ הצליח לגייס את דעת הקהל הבריטית ותודות ליזמתו הועלתה ב15 לספטמבר, זאת אומרת ארבעה שבועות לפני קיום הועידה הבינלאומית בג'נבה, ההצעה הבאה בבית הנבחרים הבריטי:
"היות ותיקון הלוח המקובל המוצע איננו מתקבל על דעתם של חלק גדול מהצבור מתבקש שר החוץ לנקוט באמצעים המתאימים למנוע את יצוגה של בריטניה בועידה הבינלאומית על ידי איש התומך בתיקון".
ההצעה נתקבלה ובתור נציג בריטניה לועידת ג'נבה נשלח סיר ג'ון בלדוין. עמדתו התקיפה של בלדוין בג'נבה עזרה בהרבה. והצעת תיקון הלוח נדחתה. אך בינתים גבר הפחד בקרב היהדות והרב הראשי של בריטניה נפגש עם הגורל סמאטס, שבידוע היה אחד מיוזמי חבר הלאומים ועם אישים אחרים לברר את האפשרות של ערעור במקרה שהועידה תאשר את תיקון הלוח.
המערכה האחרונה
בשתים עשרה לאוקטובר 1931 התכנסה בג'נבה הועידה הבינלאומית לדון בשאלת תיקון הלוח. השתתפו בה 111 נציגים שיצגו ארבעים ושתים מדינות. יושב ראש הועידה היה מ. סקונסלוס, מנהיג משלחת פורטוגל.
למשלחות הדתות נתנה רשות הדבור בישיבותיה הראשונות של הועידה. בין משלחות אלה היתה גם המשלחת היהודית ששוב גוללה לפני נציגי כל האומות את סבת התנגדות היהודת לתקון.
אחרי שנגמרו שמיעות משלחות הדתות נפתח הויכוח הכללי. נציגי ארגנטינה, בלגיה, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, יון, הונגריה, יפאן, פורטוגל, ספרד ושוייצריה תמכו בהצעת התיקון.
הראשון שהתנגד לה היה נציג קולומביה. בדבריו הסתמך על הודעותיהן של משלחות הדתות. בצוע התיקון יקשה על חלק גדול של אוכלוסית העולם לשמור את חגיו. הוא צטט את דברי הסופר הצרפתי שטובריאן שכתב שבימי המהפכה הצרפתית ששינתה את הלוח המקיבל והנהיגה שבוע בן עשרה ימים "עמדו גם הבהמות מלעבור בכל יום שביעי כפי שהיו רגילות מימים קדמונים". גם נציג הולנד הביע התנגדותו. הולנד צריכה להתחשב מלבד בדעתם של היהודים וחברי כתות נוצריות שונות גם בדעתה של האוכלוסיה הגדולה החיה במושבותיה בהודו המזרחית והמתנגדת לתיקון.
מנהיג האופוזיציה והאישיות הבולטת ביותר בועידה היה נציג בריטניה סיר ג'ון בלדוין שיצג גם את הודו.
בנאום שהשאיר רושם עמוק על כל משתתפי הועידה, הטיל ספק בדבר אם התיקון מהווה באמת שפור בלוח. הומכי התיקון, אמר, מצביעים על ההקלות שהוא יביא לפנקסנים וסטטיטקאים. ממשלת בריטניה תחליט בשעה שהיא תדון בשאלה, תביעתו של מי עדיפה, של המצפון הדתי או של אנשי הסטטיסטיקה.
למחרת נאומו פרסם ה"טיימס" הלונדוני מאמר ראשי בשם "תיקון הלוח" בו הזדהה עם עמדת הנציב הבריטי בועידה.
דברי סיר בלדוין חוללו מפנה בדיונים. אחריו קמו נציגים אחרים שהביעו התנגדותם לתיקון. גם נציג צרפת שמקודם תמך בהצעה חזר מדבריו. בישיבה האחרונה העמיד נציג שוייצריה הצעה, שהועידה לא התחשב בדעותיהם של המעוטים הדתיים, להצבעה. ההצעה נדחתה. הישיבה האחרונה ארכה חמש שעות והועידה ננעלה בהחלטה שטרם הגיע הזמן להגהגת שנויים בלוח המקובל.
מאז החלטה זו חלפו יותר מעשרים שנה אולם הסכנה של הנהגת ה"לוח הקבוע" עודנה מרחפת על היהדות. לפני שלוש שנים דרש הנציג ההודי במועצה הכלכלית והסוציאלית ליד או"ם דיון על ההצעות לקתן את הלוח המקובל ומאז נתחדש מאבק יהדות העולם נגדה. על המאבק המחודש בפרקים הבאים.
חרות
4/1/1956