בין פקיסטן וישראל
באביב שנה זו ביקר שר החוץ האמריקאי מר פוסטר דאלאס בארצות המזרח התיכון והקרוב במטרה לחקור את האפשרות של חתימת אמנת הגנה והקמת פקוד משותף בחלקי עולם זה נגד תוקפנות סוביטית אפשרית. אחרי שנוכח לדעת כי חילוקי הדעות הקיימים בין מצרים לאנגליה, ארצות ערב וישראל ופאקיסטאן והודו מונעים לעת עתה את בצוע התענית התמסר משרד המדינה האמריקאי לעבוד על חתימת הסכמים צבאיים נפרדים בין ארצות הברית לבין המדינות השונות שיהוו צעד ראשון לקראת הפקוד המשותף שיוקם בשלב יותר מאוחר אחרי שכמה מן הבעיות המפרידות היום בין המדינות השונות ימצאו את פתרונן.
נראה הדבר שפאקיסטאן תהיה המדינה הראשונה לחתום הסכם צבאי נפרד עם ארצות הברית, מושלה של מדינה זו וראש המטה הכלל שלה נמצאים כעת בארצות הברית ופקידים גבוהים בוושינגטון הודיעו עוד בשבוע העבר כי זה מזמן חקרו שתי המדינות את האפשרות לחתימת ברית צבאית.
ברור שחתימת ברית צבאית בין פאקיסטאן וארצות הברית תעורר דאגה חמורה בהודו שהיחסים יבנה ושכנתה מתוחים מאד. הצהרתו של נהרו לא באה על כן בהפתעה ואם כי דבריו "שעני הברית הצבאית מעורר דאגה חמורה ותוצאותיהם עלולות להשפיע בצורה מרחיקת לכת על כל מבנה היחסים באסיה. פאקיסטאן רשאית בהחלט להקים בסיסים בתחומיה ולהכניס חיילים זרים לארצה – אולם הדבר מעורר דאגה בהודו" נוסחו בזהירות ודיפלומטיות יתרה והם באים כאילו להביע דאגת הודו לנוכח תגוה אפשרית של מוסקבה לצעד זה מדבר מתוכם הפחד ההודי לפני זיון פאקיסטאן שכנה והאויבת ומפני האפשרות שברית פאקיסטאנית אמריקאית תזכה את פאקיסטאן בתמיכה המוסרית של ארה"ב לפני פורום האו"ם או במה בינלאומית אחרת שהיא תדון ותכריע בסכסוכים בילאוניים תמכה מוסרית שבאה כתוצאה בלתי נמנעת של ברית הגנה הובלטה זה לא מזמן על ידי הסיוע הבריטי שנתן לירדן נגד ישראל במועצת הבטחון.
הודו איננה היחידה שצריה לפחד מפני "השפעה בצורה מרחיקת לכת של ברית הצבאית על כל מבנה היחסים באסיה" היא נוגעת באופן ישיר ובלתי ישיר בישראל.
ברית צבאית בין ארצות הברית לבין פאקיסטאן שהיא תגרור אחריה כפי שאמור לעיל את תמיכתן המוסרית של ארצות הברית למדינה זו בבמות הבינלאומיות השונות לא תחזק רק את פאקיסטאן במאבקה בנוגע קאשמיר, בעית הפליטים ושאלות אחרות נגד הודו כי אם גם מוסיפה משקל למדינות המושלמיות במלחמתן הדיפלומטית נגד ישראל.
יתר על זה מבשרת התחלת השיחות בין ארצות הברית ופאקיסטאן שהן באות לפי דוברי משרד החוץ האמריקאי "אחרי שנתיים של מאמץ שלא נשא פרי לקבל את הסכמתן של המדינות המושלמיות למען הקם פקוד משותף במזרח הקרוב והתיכון". שבעוד זמן מועט יוחל בשיחות עם ארצות ערב כפי שהוצע כבר על ידי ועדות שונות בקונגרס לשם החתמת הסכמים צבאים דומים.
אין זה מן הנמנע שכבר כעת נעשים גשושים לקראת אפשרות זו וסימניה הראשונים היא החזית האנטי ישראלית של המערב שהיא מתגלית עכשיו בדיוני מועצת בטחון.
נאומו של טיטו
זה פעמיים במשך השנים האחרונות עומדת בעית טריאסט במרכז התענינות בעולם המדיני. הפעם הראשונה היתה בשעת 1948 ערב הבחירות באיטליה, כדי לעודד ולחזק את דה גספרי ומפלגות המרכז הבטיחו מעצמו המערב להחזיר לאיטליה את טריאסט שמאז 1919 עד גמה מלחמה העולם הראשונה היתה ברשותה ולפי הסכם השלום היתה צריכה לההפך אזור חפשי. באותה שעה היתה עוד יגוסלביה חברת הקומינפורם ולפי צו ממוסקה נשארו הקומוניסטים האיטלקיים נאוטרליים בשאלת עתידה של טריאסט. הבטחה זו של המערב עזרה במדה רבה לנצחונו של דה גספרי בבחירות.
עם פרישת טיטו מהקומינפורם עוכבה העברתה של טריאסט לאיטליה, ואיטליה מצדה התנגדה לשלובה של יוגוסלביה לאמנת נ.א.ט.ו. כל זמן שבעיה זו לא תפתר.
הבעיה הועלתה שוב בכל חריפותה לפני כמה שבועות כאשר משלחת יגוסלבית צבאית בקרה בוושינגטון ושמועות על הסכם צבאי ארה"ב – יוגוסלביה ועל ויתורים מצד המערב לגבי בלגראד בשאלת הנמר האדריאטי הזעירו את ממשלת פלה שיצאה בדרישה הנמרצת שמעצמות המערב ימלאו את ההבטחה משנת 1948.
בשבועות האחרונים ניסו מעצמות המערב לתווך בסכסוך אולם כל הצעות פשרה כולל משאל עם וחלוקת האזור לא נתקבלו על ידי שני הצדדים.
התפתחויות שונות בזירה הבינלאומית ביניהם התקרבות מועד אשור הצבע האירופי שאיטליה משתתפת בו והצורך מצד המערב לחזק את ממשלת פלה החלשה נתנו לממשלת בלגראד סיבה לדאגה חמורה שהמערב אחרי שנוכח לדעת שכל מאמצי התווך שלו לא נשאו פרי יבצע את החלטתו הקודמת ויצרף את אזור א' לאיטליה תמורת ספוח רשמי של אזור ב' שבין כך עומד תחת שלטון כבוש יוגוסלבי ליוגוסלביה והיא שאלצה את טיטו לצאת בנאומו שעלה בחריפותו על כל האזהרות והנאומים שנשמעו עד כה משני הצדדים ובו הודיע כי בצוע החלטת המערב יביא להתנגשות גלויה בין ארצו לבין איטליה.
נראה שאזהרתו של טיטו לא נפלה לחלל ריק, לפי ידיעות אחרונות נתקבל השגריר הבריטי אצל ראש ממשלת יוגוסלביה ובזמן הקרוב יערך פגישה בדרג גבוה בין נציגי איטליה ויוגוסלביה בה יעשה נסיון נוסף לתווך בין היריבים.
מאת ט. סוקר [פרשל] מתוך "המודיע" י' כסלו תשי"ד.