"אוצר האגדה"
מהמשנה והתוספתא, התלמודים והמדרשים וספר הזוהר.
מאת הרב מ.ד. גרוס.
מוסד הרב קוק. ירושלים תשי"ד.
מונחים לפנינו שני הכרכים הראשונים של "אוצר האגדה" שהיא קונקורדנציה של מאמרי האגדה המפוזרים בתלמודים, מדרשים והזוהר, הכרך השלישי והאחרון יופיע כפי הודעת המוציאים לאור, בקרוב.
המאמרים מכונסים בתוך ערכים המסודרים לפי האלף בית. מהם כוללים יותר שהמכנה המשותף של כל המאמרים המקובצים בתוכם היא רק מלה אחת שעליה נקרא כל הערך. כמו למשל, הערך "כוס" בו מובאים מאמרים כגון: י' כוסות תקנו חכמים בבית האבל (פסחים קי.) כוס דמברכי עליה בלא טהרה אקרי טמא (זוהר במדבר) ואחרים. הקשר בין רוב המאמרים הוא חיצוני ולא פנימי באשר הם נוגעים בענינים שונים ומרובים. ויש ערכים פרטיים ומוגבלים יותר כמו למשל הערך "ברכת כהנים" שכל המאמרים המלוקטים בתוכו סובבים על נושא אחד ועל כן מוסר לנו אותו ערך תמוה שלמה של ענינו.
הסדר בערכים עצמם היא לפי סדר הש"ס והמדרשים. אך, נראה, שדוקא סדר זה הנהוג בקונקודנציות של מלים אינו הולך ביותר קונקודנציה של מאמרים באשר הוא הגורם שמאמרים שמן הדין היה צריך להציג אותם ביחד באים רחוקים אחד מן השני, כשמאמרים רבים אחרים שאינם קשוים להם מפרידים ביהים. תפקידה של קונקרדנציה היא לא רק להקל על הלומד ומעיין בחפושו מאמר מסויים כי אם על ידי הצגת מאמרים שענינים אחד זה על ידי זה לתרום להבנתם הנכונה, ישנם בש"ס ומדרשים מאמרים רבים הדומים זה לזה או סותרים אחד את השני ורק על ידי השוואתם והצגתם יחד אתה עומד על מובנם ומשמעותם. מה שסתום בזה מפורש בזה. אחד מלמד על השני ומשלים אותו. דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.
נפרש דברינו על ידי דוגמא. בערך גאולה (קבוץ גלויות, קץ) מובא המאמר: "ר"ח רבה ורשב"ח היו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתא (בעלות השחר) וראו אילת השחר שבקע אורה אמר ר"ח לר"ש ברבי: כך היא גאולתן של ישראל מצפצפת בתחילה קימעא קימעא כל מה שהיא מנצנצת היא רבה והולכת" (ירושלמי ברכות). במדרש תהלים מובא המאמר דלקמן: "כתוב א' מגדיל ואחד מגדול אר"י לפי שאי ןהגאולה של אומה זו באה בבת אחת אלא קימעא קימעא ומהו מגדיל? שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל לפי שהן עכשו בצרה גדולה ואם תבוא הגאולה בב"א אינן יכולין לסבור לכן משולה הגאולה לשחר".
שני מאמרי אגדה אלו משלימים אחד את השני. המאמר במדרש תהלים מפרש למה לא תבוא הגאולה בבת אחת בעוד שמאמר הירושלמי מסביר דברי האחר "לכן שולח הגאולה לשחר". מן הדין היה להביא שני המאמרים ביחד כי אחד זקוק לשני, אך שיטתו של המחבר מונעת ממנו הדבר באשר המאמרים האלו מופיעים בשני מקומות שונים.
היה מקום לסדור עניני באופנים שונים בתוך הערכים עצמם. למשל בערכים הגדולים של אישי האומה כמו אברהם, אהרון, בר כוזיבא, דוד משה ואחרים, היה רצוי אסוף והצגת המאמרים המדברים על תולדותיהם תכונותיהם ומעשיהם יחד. סדור כזה היה מעלה בהרבה ערך הספר והיה הופכו לאוצר אמיתי לכל מעיין בו מחסור סודר כזה מורגש במיוחד בערכים הכוללים יותר הנוגעים בענינים רבים ושונים ובהם מובאים בערבוביא מאמרים שנושאים רחוקים אחד מן השני. אילו היה נוהג המחבר בשיטת סדור כזו היה מפתח בהמשך עבודתו כללים משלו שלפיהם היה קובע מקומו של כל מאמר בערך המתאים לו ועל ידי כך היה מוני הסתננותם של מאמרים לערבים שאין שם מקומם דבר שאנו פוגשים בספרו והיא תוצאה הכרחית של הערך כל עקרון עניני הקובע את הסדר בתוך הערכים עצמה. לדוגמא: המאמר "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (מגלה טו) מובא בארבעה ערכים שונים, בערכים: באולה, אמירה, דבור ודרשה. הופעתו בערך האחרון היא לכל הדעות מיותרת.
דברינו נאמרים דרך הערה ואין כונתם בקורת, יתכן כי למעשה בצוע הסדור העניני לא היה עולה יפה בערכים רבים כפי שנראה במבט ראשון. אולי היה גורם לפצול יתר של הערכים עצמם ויצירתם של רבים אחרים דבר שהיה פוגע בערכו השמושי של הספר שיעודו להיות שוה לכל, למעיין השטחי וללומד המעמיק.
בין כך או כך דבר גדול עשה הרב מ. ד. גרוס. חבורו הוא יחיד במינו וכל חובב דברי חז"ל יכיר לו תודה וברכה בעד העמל והמאמצים הרבים, עבודת לקוט, אסוף וברור במשך שנים רבות, שהשקיע בסדורו
,מתוך "המודיע" ח' כסלו תשט"ו