א.
באחרונה נכתב הרבה על גילוייו ודעותיו של ד"ר אריה מורגנשטרן בדבר נסיונו של הגר"א מוילנא לעלות לארץ ישראל.
לפני כמה שנים הגיע לידי של הביבליוגרף ישעיה וינוגרד, מחבר "אוצר הספר העבר", ספר "חידושי רשב"א" (וארשה, תרנ"א) אשר בצד הפנימי של הכריכה שלו היתה רשומה עדות מפי רבי חיים מוולוז'ין: "בעת שנסע החסיד (הגר"א) לארץ הקודש נסע דרך אמסטרדם. ויהי בדרך נסעו לאמסטרדם נתאכסן בכפר אצל איש אחד עשיר מופלג, גם חתניו מופלגים, והוכשר בעיני החסיד לנוח שמה כמה שבועות מחולשא דאורחא".
רישום זה המריץ את מורגנשטרן לצאת להולנד ולחפש עקבות מביקורו של הגר"א. בעיר האג גילה תעודה לפיו קיבל בשעת תקל"ח "ר' אלי' מוילנה ההולך לא"י", סכום מסויים מן הקהילה המקומית.
מורגנשטרן מראה במחקריו כי השנים תקל"ח – תקמ"א היו עת של ציפייה משיחית. חישובי קץ שהיו באותה תקופה התמקדו בשנת תקמ"א, "ולמועד זה כיוון גם הגר"א את העלייה שלו".
למורגנשטרן גם דעות משלו בשל מה בחר הגר"א לעלות לארץ דרך אמסטרדם, ולמה, בסופו של דבר, לא המשיך בדרך לארץ וחזר לוילנא.
הזכרנו בקיצור את גילוייו ודעותיו של מורגנשטרן. מחקריו נתפרסמו בכמה מקומות והם ידועים למדי. ב"הצופה" האריך עליהם הדיבור ידידי ד"ר דוד תמר.
ב.
בדעתי להפנות את תשומת הלב אל שמועה על הגר"א אשר יש בה אולי לחזק כמה דעות של מורגנשטרן.
הרב אליהו פלסנר כותב ב"מאמר התמנות כהן גדול לעבודת יום הכיפורים" (ברלין תרנ"ה), שבשנת תרי"ח כאשר למד בבית המדרש הגדול בהמבורג, שמע מפי "זקן בא בימים, איש נאמן ונכבד, יליד המבורג", כי הגר"א מוילנא ביקר אצל רבי רפאל הכהן, בעל שו"ת "ושב הכהן" ואב"ד של ג' הקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג, ואנדסבק). שעה שדנו בעניין אחד בקדשים אמר הגאון לרבי רפאל הכהן: "הלא יום יום אנו מחכים ומצפים לקראת מקדש מלך אשר יתנשא על מרומי ציון, יום יום אנו מקוים כי יניף בית ה' בהדרו על גבעת ירושלים, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו. ומי הוא זה אשר יוצק שמן משחת קודש על ראשו ומי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו לעבוד עבודת. הלא אתה בקדושתך ובטוהר לבבך, ואין אחר מבלעדיך, ואיך לא תתעסק בכל יום בסדר העבודה, להיות בקי ורגיל ומכיר ומתבונן ברור היטב כל עניני קדשים…". הגר"א לא זז משם עד שהבטיחו רבי רפאל הכהן שילמד מן היום ההוא והלכה סדר קדשים בעיון רב, בהתמדה עצומה ובשקידה מצויינת.
רבי רפאל הכהן שימש כרבן של קהילות אה"ו משנת תקל"ו עד שנת תקנ"ט, שאז פרש ממשרתו. הוא ביקש לעלות לארץ ישראל אך לא היה בידו לממש משאלתו "מפני רעש המלחמות בארץ" (כך חרות על מצבתו). הוא נפטר בשנת תקס"ד בהמבורג[א].
דומה שאין רחוק להניח כי הגר"א ביקר אצל רבי רפאל הכהן בשנת תקל"ח, כאשר עבר את המבורג בדרכו מקניגסברג לאמסטרדם, לאור הציפייה המשיחית שהיתה קיימת בימים ההם, אשר עליה העמיד אותנו מורגנשטרן ואשר לפיו היתה הרגע לנסיעת הגאון לארץ, מובנת היטב בקשתו של הגר"א מאת רבי רפאל הכהן להתכונן לעבודה במקדש.
ג.
נשאר לנו עוד לברר את השמועה על ביקור הגר"א בקהילות אה"ו.
לפי השמועה היה שם הגאון "עת הלך בגולה, חובת גלות שחייב את עצמו מטעמי סוד ה' ליראיו". הדברים אינם מדוייקים, הגר"א ערך גלות כאשר היה צעיר יותר, לא בעשרים השנים האחרונות של חייו[ב]. ודאי אין זו אלא טעות של מוסר השמועה, שכנראה לא ידע את הסיבה האמיתית של נדודי הגר"א. ייתכן שגרמה לטעות העובדה הרבה שנים לפני ביקורו אצל רבי רפאל הכהן, כאשר ערך גלות, היה הגאון בהמבורג. ביקור זה תואר על ידי ר' מ. פרנקפורט מנדלזון יליד המבורג, בספרו "פני תבל" (אמסטרדם, תרל"ב, עמ' 244)[ג]. נתחלף לו למוסר השמועה ביקור בביקור.
עוד אומרת השמועה כי הגר"א בא לקהילות אה"ו מבלי לגלות מי הוא. גדולי ישראל, ובתוכם הגר"א, כשהיו עורכים גלות, היו בדרך כלל מסתירים זהותם, ייתכן מאוד שגם בדרכו לארץ ישראל היה הגאון, במקומות מסויימים, נמנע מלגלות זהותו בשל טעמים משלו.
פלסנר גם מוסר בשם אותו זקן כי רבי רפאל לא הכיר בתחילה את הגאון. רק כששח עמו בדברי תורה הבין מי שבא לביתו וקרא בקול: "אכן נודע הדבר, אתה הוא אליהו ששמו הולך מסוף העולם עד סופו". הדברים מתמיהים, רבי רפאל הכהן ששימש בקודש בראקוב, וילקומיר, מינסק ופינסק, ודאי ביקר בוילנא והכיר חכמיה ומקורבי הגאון (רבי חיים מוולוז'ין היה תלמידו), ודאי גם שביקר אצל הגאון[ד]. ואם כך כיצד לא הכיר רב רפאל מיד את הגאון כאשר הלה בא בצל קורתו? אך שערי התירוצים לא ננעלו. אפשר שעברו שנים מאז ראה רבי רפאל את הגאון ולכן לא הכירו. אפשר גם כי היטיב הגאון להעלים את זהותו. סוף דבר: אין סיבה לדחות השמועה על ביקור הגאון אצל רבי רפאל הכהן בקהילות אה"ו[ה].
מאת: טוביה פרשל מתוך "הצופה" ט"ו באלול תשנ"ט
[א] ראה על רבי רפאל הכהן בספרו של ר' יחזקאל דוקס "אוה למושב," (קראקא, תרס"ג, עמ' 63-71).
בשנת תקנ"ב הדפיס הרב רפאל הכהן באלטונה ספר על ענייני קדשים בשם "שאלת הכהנים תורה". בסוף ההקדמה הוא כותב: "וביציאתי אתפלל תפילה קצרה. אתה ה' תחזיר העבודה לבעלי' בבית האחרון, מקדש ה' כוננו ידיך, תבנה ותכונן לעולמים, ויעמוד הכהן לאורים ותומים, כעתירת עבדך עבד כהן הדיוט, הנאנח על שוממות מקדשך ומצפה לישועתך… צדק ילבשו כהניך המחכים לעמוד ולשרת בבית מקדשך ב"ב, אכי"ר".
ובשער של הספר כתב"על סדר קדשים חידושים וביאורים, נדרתי אשר נדרתי ובפי ושפתי דיברתי להתעסק בהלכות עבודה זרה…" האם יש כאם הד להבטחתו לגר"א לעסוק בסדר קודשים?
ר' אהרן מרקוס, שהיה יליד המבורג, מספר בספרו "החסידות" (עמ' צד) כי בימי מלחמות נפוליאון התמסר רבי רפאל הכהן ללימוד סדר קדשים. היה אומר: "הצלחת 'שגץ' זה (נפוליאון) היא כה נפלאה עד שעלי להתכונן לשמש כהן גדול". (נזכר בתולדה של רבי רפאל הכהן אשר בראש שו"ת "ושב הכהן", הוצאת ועד "ושב הכהן", ברוקלין – הרב בנימין ציילברגר, בני ברק תשמ"ח). אם רבי רפאל התבטא כך היה זה כנראה לפי שכהו עיניו בסוף ימיו.
[ב] ר' בצלאל לנדוי הוטעה על ידי לשון השמועה. בספרו "הגאון החסיד מוילנא" (תשל"ח, עמ' כו) כתב כי הגר"א ביקר אצל רבי רפאל הכהן בהמבורג עת ערך גלות. כבר העירו כי בזמן שהגאון ערך גלות לא שימש עדיין רבי רפאל בקהילות אה"ו, אלא היה רב במזרח אירופה (ראה "כרך חב"ד בעריכת יהושע מונדשיין גליון 4, תשנ"ב, עמ' 117. העירני על ספר זה שיוזכר גם להלן, ידידי ר' ישעי' וינוגרד).
[ג] הספר צויין בחוברתו של ד"ר ישראל קלויזנר "הגאון ר' אליהו מווילנא" (ת"א, תשכ"ט).
[ד] עיין "עליות אליהו" לרבי יהושע השל לוין, וילנא, תרט"ז דף כ, ב, בהערות, ר' בצלאל לנדוי, "הגאון החסיד מוילנא" (תשל"ח, עמ' פו). על היחסים בין הגר"א ורבי רפאל הכהן בעיני האגדה החסידית, עיין ב"כרם חב"ד" הנ"ל, עמ' 125-117.
[ה] אין לומר כי השמועה על ביקורו של הגר"א אצל רבי רפאל הכהן בקהילות אה"ו נשתבשה, ולאמיתו של דבר המודבר בביקור הגר"א, בזמן שערך גלות, אצל רבי רפאל הכהן במזרח אירופה. השמועה מוצאה בהמבורג. ז"א אנשי העיר ידעו כי הגר"א ביקר אצל רבם בקהילתם. ולא עוד, מסתבר יותר שהגר"א פנה לרבי רפאל הכהן בבקשה להתכונן לעבודה במקדש, כשהוא בדרך לציון ולבו מלא ציפייה לגאולה, משעשה זאת בזמן שערך גלות.