בספר "הגות עברית באמריקה" (כרך א) הרחבתי את הדיבור על המליצה "ממשה ועד משה לא קם כמשה", שהשתמשו בה בתקופות שונות לגבי אישים דגולים שונים ששמם היה משה[1].
במשך הזמן השתמשו ביסוד מליצה זו גם לגבי אישים שנשאו שמות אחרים, כלומר – קראו עליהם שמזמנו של אדם גדול בעל אותו שם עד זמנם הם, שנושאים אותו שם עצמו, לא היה גדול כמוהם בעל אותו שם.
דומה עלי שהראשון שטבע מליצה מעין זו היה רבי אליהו בחור, והוא השתמש בה לגבי לא-יהודי: פאולוס פאגיוס, מלומד נוצרי מגרמניה שהיה בעל בית דפוס. הוא הדפיס כמה מספריו של ר' אליהו בחור והלה עבד כמגיה אצלו.
ר' אליהו בחור כותב עליו ב"הקדמה בהלצה" לספרו "התשבי": "ובאמת ראוי הוא שבני עמו יקראו אליו כמו שאנו קוראין על רבינו משה בן מיימון ממשה עד משה לא קם כמשה, כך יאמרו עליו מפאולוש עד פאולוש לא קם כפאולוש"[2].
על שלושה מגדולי ישראל היו ממליצים "מאברהם עד אברהם לא קם כאברהם".
רבי אברהם אבוש ששימש רב בכמה מקומות בליטה ובפולין ובסוף ימיו נתקבל כאב"ד בפראנקפורט דמיין מגאוני דורו היה, גדול היה לא רק בתורה, אלא גם בצדקות ובמעשים טובים.
הרבי מלובלין היה אומר עליו: נוכל לומר מאברהם אבינו עד אברהם אבושיל לא קם כאברהם גדול בתמימות[3]. ארבעים ושתים שנה שימש ר' אברהם אבלי חריף רב בקאליש, בן עשרים ותשע היה ועדיין לא שימש בקודש, כאשר עלה על כס הרבנות של העיר, מספרים שרבי אברהם אבוש מפרנקפורט הוא שהמליץ עליו בפני אנשי קאליש.
אחרי מותו היו אומרים בקאליש: מר' אברהם אבלי (בעל "מגן אברהם", שאף הוא היה חי בקאליש) עד ר' אברהם אבלי (חריף) לא קם כר' אברהם אבלי[4].
בשנת תר"כ הוציא ר' בר גולדברג ספר ,ברכת אברהם", תשובות לרבי אברהם בן הרמב"ם, בהקדמתו הרחיב את הדיבור על חיי הרמב"ם ור' אברהם בנו, והוא כותב בין היתר: "אדמת מצרים היתה מדרך לרגלי אברהם (אבינו) ומשה (רבנו) בן בנו, ולמשה (רמב"ם) ואברהם בנו, וכאשר יאמרו המושלים ממשה ועד משה לא קם כמשה כן יאמרו מאברהם עד אברהם (בן הרמב"ם) לא היה כאברהם…".
ר' בר גולדברג אהבה כנראה מליצה והוא השתמש בה גם לגבי ר' יוסף ב"ר יהודה בן שמעון תלמיד הרמב"ם (אשר חוקרים בדורות שלפנינו זיהו אותו בטעות עם ר' יוסף אבן עקנין). הוא כותב על ר' יוסף: "מיוסף עד יוסף לא היה איש במצרים אשר יאמרו עליו כמוהו אחרי הודיע אלוקים אותך כל זאת, אין נבון וחכם כמוך".
שמועה מוסרת כי על המצבה שעל קבר הרמב"ם בטבריה היה כתוב: מבחר (המין) האנושי.
כתר זה שבני עמנו הכתירו בו את הרמב"ם – משלו נתנו לו. כי הנשר הגדול הוא שקרא תואר זה על משה רבינו. וכך כותב הרמב"ם בפירושו לפרק חלק בסנהדרין. ב"יסוד השביעי" על נבואת משה רבינו: והוא שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים… והוא היה הנבחר מכל מין האדם…")
ואחריו קורא עמנואל הרומי על משה רבינו: "מבחר הברואים" – (מחברת כב, מהדורת דוב ירדן עמ' 403).
ורבי יוסף קארו מתחיל הקדמתו לבית יוסף בדברים אלה: "ברוך ה' אלוקי ישראל אשר ברא עולמו לתכלית האדם ומכל מין האדם בחר לו עם סגולה יעקב חבל נחלתו, ומרוב אהבתו לעם קרובו קרבנו לפני הר סיני, והנחילנו על ידו מבחר המין האנושי משה רבינו ע"ה תורה ומצוות, חוקים ומשפטים צדיקים…"
קראו למשה רבינו, מוסר התורה, בשם "מובחר המין האנושי". קראו שם זה על רבינו משה מחבר "משנה תורה". והיה מי שהכתיר בתואר זה את רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, שהוא הממוצע בין משה הראשון והמשנה למשה. וכך כותב רבי חיים בנבנשתי בהקדמתו לספרו "כנסת הגדולה": "מעת הוסר התמיד ויגל ישראל מעל אדמתו… אבדה חכמת חכמיו ויסכרו מעיינות החכמה… עד שקם מבחר המין האנושי רבי יהודה הנשיא חכם בחכמתו ועשיר בעשרו וקדוש מבטן קורא לו… עמד וחיבר חבור המשנה…"
מאת: טוביה פרשל מתוך "הדואר" י' באלול תשלג. ו"הצופה" ט"ו כסלו תשל"ה
[1] על המובאות שם יש להוסיף אחת מתחום החסידות. כתב ר' חיים מהורודנקא לאחריו ר' משה מקיטוב: "ממשה ועד משה לא קם כמשה". עיין "מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו", מהד' ר' דוד פרענקיל, לבוב תרפ"ג, עמ' ו'. ועיין בהקדמת המהדיר ל"מבחר הפנינים" עם תרגום גרמני (המבורג, חש"ד), עמ' vi המשתמש במליצה זו לגבי אחד מנדיבי קופנהאגן.
[2] הבאתי את הדברים על פי דפוס באזל שס"א של "התשבי". הם אינם מצויים בכל הדפוסים של הספר.
[3] "אהל אברהם" לר' אברהם חיים שמחה בונם מוכלזאהן, מהד' מצולמת, ניו-יורק תשכ"ד, עמ' 10.
[4] עיין במאמרו של מרדכי ווייס על רבי אברהם אבלי חריף שנדפס ב"קאלישער לעבן" ח' באלול תרפ"ט, ונדפס שוב "בספר קאליש" כרך ב', 1967, עמ' 70-96. ועיין גם ישראל דוד בית הלוי "תולדות יהודי קאליש", תל-אביב, תשכ"א, עמ' 160-155.