(המשך)
(הפוליטיקה הגבוהה של יהודי קושטא)
המעצמות הזרות ידעו תמיד להעריך את קשרי היהודים והשפעתם בשער הגבוה. שגרירים הפנו את תשומת לב מלכיהם ושליטיהם לעובדה זו ואלה מצדם פקדו על שליחיהם לרכוש את ידידות היהודים בחצר השולטן למען קידום האינטרסים שלהם. יהודים עזרו לא במעט לפתוח יחסים וקשרים בין מעצמות שונות והממלכה העותומאנית.
היה זה יוסף נשיא שנהל את המשא ומתן עם צרפת שהביא לחתימת חוזה מסחרי בין תורכיה ומדינה .. בסתו שנת 1569. עדות למאמציו של יוסף נשיא היא השפה בה נערך אותו חוזה במקור : עברית.
באותו זמן שדון יוסף נשיא פעל בחצר התורכי קם לו מתחרה בחוגים הדיפלומטיים, בקושטא יהודי אחר. היה זה הרב והרופא שלמה בן נתן אשכנזי, יהודי מונציה. כמו יוסף נשיא דגל גם הוא במדיניות נגד ספרד, אך לא כמו הראשון רצה בידידות בין תורכיה וונציה1. זמן מה שמש כשליחה המיוחד של רפובליקות ונציה בקושטא ובשנת 1573 נהל בהצלחה את המשא ומתן לשלום בין שתי המדינות.
דון שלמה אבן יעיש, הדוכס מטילין אנוס מפורטוגל שהתיישב בקושטא ועלה לגדולה בחצר השולטן עשה רבות למען חזוק הקשרים בין תורכיה ואנגליה. הוא ניסה לעזור למלכה אליזבת לממש חלומה להקים חזית משותפת של מוסלמים ופרוטסנטים נגד ספרד והאפיפיור. פעולותיו ומאמציו של אבן יעיש הוערכו כראוי בקושטא ולונדון.
בתחילת המאה השמונה עשרה היה זה הרופא היהודי דניאל די פונסקה, שניהל משא ומתן עם מלך שודיה בע כריתת ברית עם תורכיה נגד רוסיה והוא שיעץ למלך צרפת, על פי בקשתו, בבחירת ציר מתאים לארצו בקושטא.2
אלה הם כמה מבין היהודים המפורסמים שמלאו תפקידים חשובים בדיפלומטיה התורכית. בודאי היו גם אחרים, פחות חשובים ומפורסמים, ששמותיהם אין אנו יודעים, שפעלו מאחורי הקלעים, תווכו בין צירי המעצמות והשער הגבוה וכוונו במידה מסוימת את מדיניות השולטן.
יהודי קושטא שקיימו יחסים עם צירים זרים וקשרים עם הפקידים הגבוהים שבחצר פעלו למען קדום היחסים בין תורכיה ומדינות אחרות.
דברי מחבר הספר "על המצב הנוכחי של הממלכה העותמנית" שיהודים מקורבים לחצר מסרו לצירים זרים ידיעות בעבור כסף, צריכים על כן ביאור והשלמה. לא בעבור בצע כסף בלבד ולא עם כל הצירים הזרים קיימו יהודים מקורבים לשולטן יחסים אלא רק עם אלו מן המעצמות שידידות ושיתוף פעולה בינן ובין תורכיה היו לברכה ולתועלת לא רק לשני הצדדים כי אם גם לאומה היהודית הנרדפת במדינות האינקויזיציה. לצירי אותן מעצמות מסרו ידיעות כאלו שהיו עלולות להדק ולחזק את הידידות ושיתוף הפעולה הזה3 בעיני הגויים שלא ירדו לנשמות היהודים נראו קשריהם ויחסיהם עם צירי וסוכני מעצמות מסויימות בקושטא כתמוהים והם תלו אותם בשוחד שקבלו מהם.
יהודי תורכיה לא היו חשודים מעולם באי נאמנות למדינה בה מצאו הם ואבותיהם מקלט ומחסה מרדיפות העולם הנוצרי. להיפך, היהודים היו היסוד הנאמן ביותר בכל רחבי הממלכה העותמנית. במשך מאות בשנים רווחו שמועות באירופה הנוצרית שיהודים הם מרגלי התוגר.
שמועות אלו מקורן היה בפחד המלכים הנוצרים מפני צבאות תוגרמה שמזמן לזמן פשטו עד למרכז אירופה ובחשדנותם כלפי נתיניהם היהודים הנושאים בעולם הכבד אך היה בשמועות אלו גם מן האמת – אמת שלא תמיד ידעו עליה מפריחי השמועות.
במקום אחר4 הארכנו על שרותי הריגול של יהודים לטובת תורכיה באירופה. ידיעות על מרגלים יהודים אלה מן ההכרח שהן מעטות. בדרך כלל גם הממשלות הפותחות ארכיוניהן לחוקרים אינן מעמידות לרשותם, אפילו אחרי עבור מאות בשנים, את המסמכים הקשורים לפעולות הרגול של סוכניהן. אך גם מן המעט שבידינו ברור לנו קיום מרגלים יהודים באירופה במאה השש עשרה והשבע עשרה.
בספר שלפנינו הננו למדים מפי מוסמך על פעולות ריגול של יהודים לטובת תורכיה גם במאה השמונה עשרה.
בפרק הדן בסדרי השלטון של הממלכה העותמנית קובע המחבר, כי את המפלות האחרונות של תורכיה בשדות הקרב – "יש לתלות בהתנונות הצבא ולא בשגיאות הממשלה התורכית, הואיל והיא יודעת תמיד מסיבות בהן כדאי לפתוח במלחמה, באיזה אופן לנהל אותה ואימתי הרגע להפסיקה בתנאי השלום הטובים ביותר."
המחבר ממשיך: "הממשלה התורכית איננה חוסכת מאמצים והוצאות כדי לקבל ידיעות מקיפות על השקפותיהם והאינטרסים של המעצמות הנוצריות באירופה ואף על פי שלשער הגבוה אין כמעט צירים בחצרות הנסיכים הנוצריים, הוא מקבל תמיד משליחיו הסודיים ידיעות מפורטות ומהירות יותר מאלו הנמסרות על ידי כל הסגל הדיפלומטי. דבר זה הוכח באופן בולט ביותר בקושטא אחרי מותו של לויס החמש עשר מלך צרפת. הוזיר הגדול הודיע על מאורע זה בפומבי חמישה ימים לפני ששליח מצרפת הביא את השמועה למרקיז דה סט. פריסט, שגריר צרפת בקושטא. שליחים סודיים אלה הם יוונים או יהודים והם מוצאים את האמצעים להעביר ידיעותיהם לשער הגבוה באופן מהיר יותר משעושים זאת הצירים.
המדיניות התורכית בשטח זה היא מצוינת. כבוד השולטן אינו אחראי אף פעם לפעולות שליחים אלה. לא כן בנוגע לצירים הרשמיים. אם אחד הצירים נפגע בחצרות זרים נאלץ השולטן להגיב על כך. במקרה שציר עושה שגיאה נחשב השולטן כאחראי. שליחים אלה מתעתדים עם ההמון מבלי שיכירום ועל ידי כך יכולים הם לרכוש ידיעות שהציר הרשמי אינו יכול להשיגן אף פעם. כמובן שהעסקת שליחים סודיים אלה מהווה גם חסכון למדינה הואיל והם אינם זקוקים לכל אותם המותרות והפאר שהצירים והכבודה שלהם מקיפים את עצמם. נשאר לי עוד להוסיף על התועלת הרבה שסוכנים אלה מביאים לשער הגבוה. במו עיני ראיתי על שולחן הוזיר הגדול דינים וחשבונות מדוייקים על הכוחות הצבאיים של מלכי הנוצרים החזקים ביותר באירופה, מספרים מפורטים של האניות והחיילים שבכוחם לגייס למטרה מסויימת, פרטים על סכסוכים ביניהם וידיעות מענינות על האדמיניסטרציות הפנימיות של הממשלות השונות ותאור שאיפותיהם של ראשי הממשלות".
הרי עדות בן הדור, מזכיר הויזיר הגדול5 בחצר השולטן, על יהודים בשרות הריגול התורכי במאה השמונה עשרה.
לא יהודים בודדים כי אם רבים. יהודים מהווים חלק ניכר וממלאים תפקיד חיוני בשרותי הריגול התורכיים.
שלוש מאות שנה של פעילות דיפלומטית יהודית בקושטא. דיפלומטים יהודים מתכננים תכניות שונות בבירת הממלכה העותומאנית. הצד השוה שבכולם – רצונם לראות בשגשוג תורכיה ושנאתם העזה לספרד, ארץ האינקויזיציה. שלוש מאות שנה של שרותי ריגול יהודים בקרב הממלכות הנוצריות לטובת התוגר. האם יש קשר בין שני אלה? האם יש כאן פוליטיקה מכוונת מראש של יהדות הממלכה העותומאנית, מדיניות תגמול למעצמה המוסלמית ונקמה במדיניות האינקוזיציה.
מתוך "חרות" יום ו' כ' סיון תשט"ו .6.10.1955
1 בשנת 1580 מסר שגריר צרפת בקושטא למלך, הנרי השלישי ששלמה אשכנזי דחה בשאט נפש שוחד גדול שהציע לו סוכן ספרד כדי לפעול למען הסכם שביתת הנשק בין ספרד ותורכיה לשמונה שנים נוספות.
בזכותו של שלמה אשכנזי הוקל מצבם של יהודי ונציה ופקודת גרוש נגדם בוטלה.
2 על יהודים אלה בשרות הדיפלומטי התורכי ראה:
Lucien Wolf, Envoys in Jewish History, The Jew in
Diplomacy, London, 1934
, Professor A. Galante: ,Termines et choses juifs Portugais en onicart, Istanbul, 1927
Don Salomon Ibn Yahye duc de Metelin
Istanbul, 1938
שני הספרים מאת פרפסור א. גלנטי תורגמו לעברית מאת אברהם אל מאליח
.3 ראה על פעולות אברהם חושקר וחוגו במאמרו של בצלאל רוט
JQR volume 34
Salusque Lusitano
4 דון יוסף נשיא ראש רשת ריגול
(אלם בעריכת דר. י. אלדד, ניסן תשט"ו)
5 המוציא לאור האנגלי של הספר מוסר שהמחבר הוצג לפניו על ידי קפטיין אלפנסטיין מי שהיה המפקד הצי הרוסי במלחמה עם תורכיה ושהכיר את המחבר במזרח הקרוב.