מספרים: אמרו לו לרבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבריסק כי יש מחידושיו שנמצאים כבר בספרים של אחרים. השיב: מה תימה בדבר. ההולך בדרך הישרה פוגש הרבה אנשים.
וכבר נדפסה אימרה זו משמו לפני כמעט שמונים שנה. כך כותב הרב אליהו גארדאן בהקדמתו לספרו "'דברי אליהו". דרושים לימים נוראים ולמועדים ולכל שבתות השנה (חלק א', ווילנא תרס"ג):
"… ואם מצא יימצא דבר מה שכתבתי באיזה ספר שקדמני ולא כתבתי בשמו. בטח ולא ראיתיו כי למה לי להתלבש בטלית שאיננה שלי. ודברי פי חכם נר לרגלי כי שמעתי בשם כבוד הגאון המפורסם צי"ע וכו' מו"ה יוסף דובער זצוק"ל אב"ד דבריסק באמרו כאשר ילך איש בדרך הכבושה לרבים אז יפגוש את כל, אבל כאשר ילך איש בארחות עקלקלות ובמשעולים העקומים אז אין מי שיפגשנו. ככה כל מי שיאמר דבר מושכל ויפה אז בטח יימצא דוגמתו. אבל אם אומר דבר של ניתן להאימר אז הנהו יחידי בדבר זה…"
משל אחר באותו עניין מובא על ידי ר' יחיאל מיכל מגלוגוי בהקדמה לספרו "נזר הקדש" פירוש למדרש רבה (יעסניץ תע"ט) אגב התנצלות אם יימצא אצלו דבר-מה שכבר כתוב אצל אחרים "כי מי יוכל לקרות כל הספרים, אם לא נמצא אפס קצהו מכל הדברים". והוא ממשיך:
"ואמנם חכמי קדם על דבר זה כבר היו חוקרים, והסכימו שאמת אחד הרבה אנשים בסקירה אחת סוקרים, כי לדרך האמת מיוחדת ואת הסגולה להיות המרכז אשר בתוך העגולה, היא הנקודה שרובי הקשת בה מביטים ומעיינים. ובצבע שחור אותה מציינים, ולפי שרודפי האמת אל מקום אחד שמו כל מגמתם. אינו מן הנמנע לכוון לפעמים לדעת חכמים בחכמתם. אחרי שכולם על דרך אחד המה עולים. על כן יתכן לכוון לפעמים לדעת הגדולים, כי כל מגמתם כהבטתם הוא לחד אתרא. וכבר אמרו חז"ל במסכת בבא בתרא. דאמר חד גברא מילתא דמטמרא, ומשמי' דגברא אחרינא כוותי' מתאמרא…"[1]
המחבר מביא משל זה מ"חכמי קדם", לא ראיתיו בספרים שלנו ולא בספרות שלהם – ולא קראיתי אינה ראיה.
ולדברים: "כי לדרך האמת זאת הסגולה, להיות המרכז אשר בתוך העגולה, היא הנקודה שרובי הקשת בה מביטים ומעיינים" השווה דברי רבי אברהם אבן עזרא בהקדמה לפירושו לתורה: "ואם האמת כנקודה בתוך העגולה…".
מאת: טוביה פרשל מתוך "ישראל שלנו" כ' תמוז תש"מ.
[1]עיין בבא בתרא יב, א-ב.