אבן העזר, חלק שני
מכון ירושלים, תשנ"ח
"שו"ת נודע ביהודה השלם" הוא מן המפעלים הצעירים של מכון ירושלים הוחל בו לפני כעשר שנים. מטרתו להוציא את תשובותיו של הגאון רבי יחזקאל לנדאו, רבה הנודע של פראג, הן אלה שכבר הופיעו בדפוס והן אלה המצויות עדיין בכתב יד, כשהן מוגהות מתוקנות ומוערות.
בשנת תשנ"א הופיעו "שו"ת נודע ביהודה השלם" על אורח חיים. שלוש שנים לאחר מכן יצא כרך על אבן העזר, ואשתקד כרך שני על אותו חלק של השולחן ערוך. שני כרכים נוספים- על יורה דעה ועל חושן משפט- נמצאים בשלבי ההכנה ויופיעו בעתיד הקרוב.
בכרכים שהופיעו עד כה סודרו כל התשובות מחדש בדפוס כשהן מנוקות משבושים. תוקנו הבאות בלתי מדוייקות ונוספו מראי מקומות וציונים. תשובות שנשמטו מהן חלקים הושלמו, לרב על פי כתבי יד. קטעים ארוכים חולקו לקצרים.
כל כרך מלווה מפתחות שונים.
במדור "ליקוטי הערות" נאספו הערות של גדולי ישראל על תשובות "נודע ביהודה".
"ההערות לא נלקטו רק מספרים נדפסים", הסביר לי הרב בוקסבוים, מנהל מכון ירושלים. "האם יש גאון בישראל שלא התעמק בתשובות נודע ביהודה ולא רשם הערות עליהן? על כן ראינו חובה לעצמנו לחפש עותקים של כרכי תשובות שהיו בידי גדולי ישראל ולהעתיק מהם הגהותיהם והערותיהם. ואמנם נכללו כולם בליקוטי הערות".
ב"פתח דבר" לכרך השלישית שהופיע אשתקד מוסר הרב בוקסבוים כי החברים של שלוחת אשקלון של מכון ירושלים, ובראשם הרב הגאון רבי יוסף חיים בלוי, רבה הראשי של העיר, שהכינו את הכרך השתמשו בעבודתם, בין היתר בכתב יד של התשובות של הגר"י לנדא, שהמחבר עצמו עבר עליו ותיקן אותו (הכתב יד נמצא כעת במוזיאון היהודי של פראג), וכן השתמשו באוסף של כתבים, בו תשובות של הגר"י לנדא ושל בנו רבי שמואל ומכתבים של גדולים שפנו בשאלות אל ה"נודע ביהודה" (אוסף כתבים זה נמצא ברשותו של הרב ברוך שוחט, האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א).
הרב בוקסבוים גם מסר שב"ליקוטי הערות" של הכרך השלישי נכנסו בין היתר, הערות של רבי אלעזר פלעקלש, בעל "תשובה מאהבה", תלמיד הגר"י לנדא ולאחר מכן חבר בבית דינו בפראג, של רבי שלמה גאנצפריד, בעל "קיצור שולחן ערוך", ושל רבי מנחם מנדל אלתר ה"יד, אשר כולן נמצאו רשומות בעתקים של שו"ת נודע ביהודה שהיו ברשותם.
רבי מנחם מנדל אלתר היה בנו הצעיר של בעל "שפת אמת". הוא שימש ברב בפאביניץ ולאחר מכן בקאליש והיה ראש אגודת הרבנים בפולין. עותקו של שו"ת נודע ביהודה נתגלה באחרונה בפולין והובא לארץ ישראל.
יורשה לי להעיר כאן הערה זעירה: הרב בוקסבוים כותב כי הרב מנחם מנדל אלתר כתב חידושים רבים והגהות על ספרים רבים והכל אבד בשואה הנוראה ואלו הנדפסים בזה (ההגות על שו"ת נודע ביהודה) "אוד מוצל מאש". יש להוסיף כי לפני הרבה שנים נדפסו במהדורת משניות שיצאה בארץ הגהות משל הרב מ. מ. אלתר על משניות בשם "שאר ציון". הן הועתקו מן המשניות בהן למד.
נוסף ל"פתח דבר" של הרב בוקסבוים יש בכרך מבוא מאת הרב דוד אהרון פרוינדליך, עורך הכרך והקדמה מאת ר' ברוך הלוי לנדא, עורך דין היושב בלונדון, שהוא מצאצאי הגר"י לנדא ופטרונו של מפעל "שו"ת נודע ביהודה השלם". ר' ברוך הלוי לנדאו הקדיש את הכרך לזכרו הברוך של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שהיה נשיאו של מכון ירושלים.
בפתח הכרך מובאת איגרת מאת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשבח המפעל "שו"ת נודע ביהודה השלם" ובשבח פטורונו ר' ברוך הלוי לנדא. אגרת זו נדפסה גם בפתח של שני הכרכים הראשונים.
הפרדס שנה ע"ד חוברת א