שמחה בונם אורבאך
"עמודי המחשבה הישראלית"
חמש דמויות בפילוסופיה.
אנתולוגיה להגות ישראל.
הסתדרות הציונית העולמית המחלקה לחנוך ותרבות תורניים בגולה.
ירושלים תשט"ו. 560 ע'.
מטרת הספר להכניס את הקורא לעולמם הרוחני של חמשה הוגי דעות בישראל, רב סעדיה גאון בעל ה"אמונות ודעות". רבנו בחיי מחבר ספר חובות הלבבות. רבי יהודה הלוי בעל "הכוזרי", הרמב"ם מורה הנבוכים, ורבי יוסף אלבו בעל ספר "העיקרים", שהמחבר קורא להם "עמודי המחשבה הישראלית".
שם הספר כבר מעיד על מגמתו. רבים הספרים שנכתבו על חמשה פילוסופים אלה, מהם סקירות כלליות ומהם מחקרים מפורטים יותר, אולם דומה שאין אף אחד שנכתבו ברגש ולהט כמוהו. שמחה בונם אורבאך רואה באישים שהם נושאי ספרו לא רק נציגיה הבולטים ביותר של התנועה הפילוסופית היהודית כי אם "עמודה המחשבה הישראלית" בכל הדורות.
לא רק בדורותיהם שמשו עוגן הצלה לצוללים בתהומות הספרות וה"שמא". כל הדורות אחריהם הלכו לאורם. והרבה יש בספריהם, הן בחלקם העיוני מטפיסי, והן בחלקם התורני-מוסרי, להנחות גם דורנו בהתלבטויותיו ולעזור בבסוס השקפת עולמו.
בשל מגמתו זו אין הספר מיועד רק לחוגים מצומצמים שעסקם בבעיות פילוסופיות אלא לצבור רחב יותר, במיוחד לנוער שחיי יום-יום האפורים והיגעים טרם כפו את צמאונו לאידיאלים. אך אין פרוש הדבר זה שהספר הוא עממי או שטחי. להיפך, אין רבים הספרים בשטח זה שהם כה מקיפים ויסודיים. המחבר איננו מסתפק בהרצאת ראשי הפרקים ואופין הכללי של השיטות הפילוסופיות שהוא מתאר. הוא מגולל לפנינו בפרוטרוט כל הבעיות בהן נאבקו מחבריהן, השאלות שהתיצבו לפניהם. דרכי מחשבתם ועיונם והמסקנות והפתרונות אליהם הגיעו. ביד בטוחה הוא מוליך את הקורא מן הקל אל הכבד ומן הפשוט אל המסובך שבדבריהם. לפעמים באים דבריו בקצרה, לפעמים באריכות, פעמים ושלש, כשהוא רואה צורך בכך לשם הבהרת וברור יתר. לעתים קרובות הוא נותן למחברים לדבר בעדם בצטטו קטעים שלמים מספריהם כשהם מלווים פרוש קצר. קטעים אלה מוועדים את הקורא לסגנון, המונחים והמושגים של הספרות הפילוסופית והמוסרית של ימי הבינים וישמשו לו "אזנים" להבנתה בבואו ללמוד אותה "מכלי ראשון", ממקור ראשון.
לספר מבוא כללי ומבואות מיוחדים לחמשת חלקיו. בראשון מרצה המחבר לפנינו עיקרי הבעיות בהן דנה המחשבה הפילוסופית בישראל והתפתחותה של זו מימי ראשית העם עד רב סעדיה גאון, בו מתחילה התקופה הפילוסופית בה"א הידיעה בישראל. בכשרון רב הוא מציג לפנינו ההשקפות המטפיזיות של קדמונינו כפי שהן מתבטאות בספרי התנ"ך ובתלמוד ודעותיו של פילון, בן אלכסנדריה, מקום המפגש בין תרבות יון וישראל, שהוא היהודי הראשון שהפילוספיה היא "אמונתו ואמונתו". המובאות האחרים כוללים תאור חייהם והערכת משנתם, לאור ספרי קודמיהם ועל רקע התקופה בה חיו ובעיותיה, של חמשת ההוגים להם מוקדש הספר. הפרטים הביאוגרפיים וההיסטוריים מבוססים על המחקרים האחרונים בשטח זה. כמו כן ניתנת סקירה על השפעתם על הדורות שבאו אחריהם.
המבואות מהווים כמעט ספר בפני עצמו והם שופעים רעיונות והשקפות מקוריים, מהם על כווניה הכלליים של ההגות הפילוסופית בישראל ומהם עיונים בשיטות ההוגים הבודדים המוכיחים וצביעים שוב על אופיה ומהותה הכללית של הפילוסופיה בעמנו שהמחבר הציע.
הספר הוצא על ידי המחלקה לחנוך ותרבות תורניים בגולה שליד ההסתדרות הציונית העולמית. מנהלה הרב זאב גולד כותב בהקדמתו שימים רבים חפש איש אשר רוח בו, בעל כשרונות ובעל סגנון קל ומודרני שיערוך קצור שולחן ערוך פילוסופי עד שמצא את המחבר. יש לומר כי אכן היתה בחירתו מוצלחת ביותר.
מאת: ט. פרשל