צו מטעם המלך הפולני זיגמונט אבגוסט משנת 1571 קובע מעמדו וזכויותיו של חכם בשם ר' שלמה, שיהודי לבוב והגליל קיבלו עליהם לרב ואב"ד.
י.ל. שפער שדן בתעודה זו ("הצופה לחכמת ישראל", כרך ו', 1922, עמ' 352-351) כותב כי כל אלה שעסקו בה לא ידעו "מי היה ר' שלמה זה, כי באותו זמן – שנת של"א – לא היה בלבוב שום רב וגדול בשם ר' שלמה". שפער עצמו משער כי הכוונה למהרש"ל – השערה שקשה לקבלה, כי אין לנו שום ידיעה על שימושו בקודש של המהרש"ל בלבוב.
והנה באחרונה נתפרסמו מכתב-יד (ספר הזכרון להגר"י הוטנר, מכון ירושלים, תשמ"ד, עמ' תמ"ט-תע"ז) תשובות וחידושים להגאון רבי משולם פייבוש, בן דורם של המרש"א והמהר"ם מלובלין, שהיה אב"ד בקראקא. מוזכר שם (עמ' תנ"ד): "הגאון מהרר"ש אב"ד דלובלין ופוזנא ולבוב". המהדיר, הרב צבי י. לייטנר, מעיר: "אולי הוא רבי שלמה ב"ר יהודה (ר' ליבוש'ס), תלמיד הרש"ל ורבם של הב"ח, השל"ה, משאת בנימין. היה ר"מ בקראקא ואב"ד בפוזנא ולובלין. אולם לא ידוע שהיה אב"ד בלבוב".
דברי התעודה הפולנית ודברי רבי משולם פייבוש מלמדים אחד על השני. הם מלמדים כי החכם ר' שלמה הנזכר בתעודה הוא הגאון ר' שלמה ר' ליבוש'ס ומקיימים הם דברי הגאון רבי משולם פייבוש כי הגאון ר' שלמה ר' ליבוש'ס היה אב"ד לבוב.
ד"ר יצחק לוין הקדיש בספרו "מבוקר לערב" (מוסד הרב קוק, תשמ"ב) פרק לר' שלמה ר' ליבוש'ס, בוא הוא מזכיר כמה מתלמידיו, מבקש אני להוסיף כאן שנים:
א. ר' יצחק הכהן מאוסטרהא, בעל "קצור מזרחי" (פראג שס"ד-שס"ט). עיין שם בהקדמה ובסוף ספר במדבר.
ב ר' יחיאל ב"ר משולם מווארניק, מחבר ספר "יריעות שלמה" (פראג שס"ט). עיקרו של הספר הערות מהרש"ל על רש"י ורבי אליהו מזרחי. בפ' חיי שרה הוא מביא פירוש של המהרש"ל ולאחר מכן פירוש ששמע "ממורי מהר"ש מלובלין ז"ל" – שהוא בודאי ר' שלמה ר' ליבוש'ס.
מתוך "סיני" כרך קד סיון-תמוז תשמ"ט.