א
שם השיר המפורסם של נ. שמר "ירושלים של זהב" מקורו, כידוע, בשם תכשיט-הנשים "עיר של זהב", הנזכר בתלמוד, ועליו היתה מצויירת צורה של ירושלים.
במאמר "ירושלים של זהב" ("הדואר ח' בכסלו תשכ"ט) הבאתי מדבריו של י' אורן ("האומה", תמוז תשכ"ז) אשר היפנה את תשומת הלב לעובדה כי חודשים אחדים קודם שהופיע בקרבנו השיר של נ. שמר, הדפיס אורי צבי גרינברג פואימה שעניינה חזון של ירושלים חדשה ובו השתמש במטבע "ירושלים של זהב".
במאמרי הוספתי כי כבר בשנות השלושים השתמש אורי צבי גרינברג במטבע "ירושלים דדהבא", היא הצורה הארמית של שם העדי, שהאף היא נזכרת בתלמוד, כדי לעטר בו את עיר הקודש, והבאתי מדרי המשורר בשירו "מדמי אבותי בספרד", אשר בספרו הגדול "הקטרוג והאמונה" (ירושלים-תל-אביב תרצ"ז).
מאז נוכחתי כי גם בשיר אחר "משא ערי הכתר", באותו ספר, מכתיר אצ"ג את עיר המקדש בשם "ירושלים דדהבא":
זה מזמן נהרסה ירושלים דדהבא שלי.
אבני השיש שופכו כשינים מפה
והוגר הזהב באש טיטוס, כדמי סיקריקיי.
ובאחד משיריו בספרו "רחובות הנהר" קורא אצ"ג לעיר דוד "ירושלים של סלע של זהב". "קינת השה לבדד, מסתיימת בשורות אלה:
כי על אדמתם [של הגויים] בנינו בתים לגור בם
הקימונו בית כנסת לאלוקים
כרינו קברים למתים
ולא בירושלים
ירושלים של סלע של זהב
אללי ואמן.
ובסוף שיר אחר באותו ספר "הנה הגוי-המגור במלואו", כותב אצ"ג:
בפנים מכוונים לירושלים בהרים:
לירושלים של סלע של אש של זהב.
ועם זה גם מצאתי, כי עוד לפני מאתיים שנה השתעשעו רבנים ספרדיים במטבע "ירושלים דדהבא" והשתמשו בו לשם-תפארת ולכינוי-אהבה לעיר הקודש, ובמאמרי "על שני מטבעות לשון" ("הדואר", י"א בכסלו תשל"ג, ועיין גם במאמרי מב' בשבט של אות השנה הערה 4) הדגמתי שימוש זה על-ידי הבאות מן הספרות הרבנית של הספרדים[א]. הוספתי כי מוצאים אנו באותה תקופה ובאותה ספרות גם את הכינוי "ירושלים דדאבה" – ירושלים הדואבת, השרויה בצרה.
ב
זה עשרות בשנים ששגורה בפי נוצרים דוברי-אנגלית המליצה "ג'רוזלם דה גולדן" כתואר לירושלים. לתואר זה אין שום קשר לביטוי "עיר של זהב" שלנו. מקורו בשירה של ברנאר דה קלוני, בן המאה הי"ב. וכבר הרחבתי על כך את הדיבור במאמרי "ירושלים של זהב" הנזכר למעלה.
אך מלבד מליצה זו, יש להן לאומות עוד "ערים של זהב" משלהן. הכובשים הספרדיים בני האמה הט"ז דימו למצוא באמריקה הדרומית "אל דוראדו" ("המוזהבת", עיר או ארץ של זהב). ביטוי זה חדר ללשונות המערב במובן של עיר או מקום של עושר מופלג ושפע רב[ב].
ולא עוד. נמצא בספרות האנגלית זה כמה מאות שנים ביטוי שיש בו משום טעמה של המלה Eldorado, והוא בא לה ללשון האנגלית מידינו, אך לא "דרך" ירושלים, עיר של זהב, אלא "דרך" בבל החוטאת. המלה מדהבה, אשר במשא על מפלת בבל (ישעיה יד, ד), יש מן המפרשים שגוזרים אותה מן המלה דהב. "מדהבה… תואר לבבל שהיתה בעלת הזהב, שהיתה לוקחת מס מכל הארצות" (רד"ק: מדהבה – רצה לומר המוזהבת כנוי למדינת בבל מעולפת זהב ואבן יקרה" (ר"י אברבנאל)[ג]. והתרגום האנגלי של התנ"ך, הנקרא על שם המלך ג'יימס, הוא "הנוסח המוסמך", מתרגם את המלה מדהבה: The Golden City.
מאת: טוביה פרשל מתוך "הדואר" כ' בניסן תשל"ה
[א] ועיין "עיר של זהב" בהקדמתו של רבה של איזמיר, הרב חיים ב"ר דוד אבואלעפייר לספר "מדרש אליהו" לר' אליהו הכהן.
[ב] אגב: יש מקומות בעולם שניתן להם השם אלדוראדו. בארה"ב יש עיר בשם "גולדן סיטי". בפי דובר יידיש היתה אמריקה מכונה: די גאָלדענע מדינה.
[ג] יש גם מחז"ל שדרשו המלה מלשון דהבא, אך באופן אחר, עיין ויק"ר טו, ט.