כותב רבי משה אלמושנינו, בהתחלת פירושו על מסכת אבות, הנקרא "פרקי משה" (סלוניקי, שכ"ג): "למה הוצרך רבינו הקדוש, מסדר המשניות, להזכיר פה סדר קבלת התורה בראש המסכתא הזאת, ולמה לא הזכירו בראש סדר זמנים או סדר נשים או סדר נזיקין או כל אחד משאר הסדרים".
שמות ששת סדרי המשנה – זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות – נזכרים בתלמוד ובמדרשים. במשך כל הדורות לא חל בהם שינוי ולא הוחלפו בשמות אחרים. מנין לו, אם כן, לרבי משה אלמושנינו השם זמנים לסדר מועד?
בשנת שס"ט נדפסו בויניציאה משניות עם הפירוש הקצר "כף נחת", לוקט מן המפרשים על ידי רבי יצחק גבאי. בשער הספר כתוב "זמנים" במקום מועד.
כן מופיע השם "זמנים" במקום מועד בשער של מהדורת משניות שנדפסה בשנים שצ"א-שצ"ב, בבית דפוסו של מנשה בן ישראל באמסטרדם.
"זמנים" במקום מועד נמצא גם בשער של המשניות המנוקדות שהוציא לאור מנשה בן ישראל באמסטרדם בשנת ת"ו .1
אפשר שיש עוד מהדורות של משניות אשר על שעריהן כתוב "זמנים" במקום מועד .2
כל המהדורות הנ"ל נדפסו אחרי מותו של רבי משה אלמושנינו, שנפטר בשנת ש"מ בערך. אך אפשר שגם בימיו של רבי משה אלמושנינו הופיעו משניות שבשעריהן כונה סדר מועד "זמנים". ברם אפילו אם לא כן הדבר, ברור מן המהדורות הנ"ל שיצאו לא כל כך הרבה שנים אחרי מותו, כי גם בימיו היה הכינוי "זמנים" לסדר מועד שגור בפי הלומדים. ומכאן השימוש בו בספר "פרקי משה".
כיצד נוצר הכינוי? מועד וזמנים הן מלים נרדפות, ייתכן גם שיש כאן השפעה של הרמב"ם שקרא הספר ב"משנה תורה", בו הכניס חלק גדול מאוד של ההלכות המובאות בסדר מועד – ספר זמנים .3
מתוך "הצופה" כ"ו אלול תשס"א
1 מהדורות ויניציאה שס"ט ואמסטרדם שצ"א-שצ"ב תוארו על ידי צחק יודלוב ב"גנזי ישראל" (ירושלים תשמ"ה). ראה שם מס' 110, 112. מהדורת אמסטרדם ת"ו ראיתי במכון בן צבי, בכל ההוצאות הנ"ל הזכר השם מועד בפנים הספרים בראש הסדר. במהדורת ויניציאה שס"ט יש בסוף סדר מועד דברים מאת בעל פירוש "כף נחת" על סדר המסכתות, ושם הוא כותב: "וזה סדר המסכתות של סדר זמנים".
2 בדקתי עוד כמה מהדורות בנות אותה תקופה, באחדות היה חסר השער.
3 והשווה דברי הרמב"ם על סדר מועד בהקדמתו לפירוש המשנה: "וכאשר השלים לדבר על הזמנים וחובותיהם וכל מה שנתחבר עליהם, חתם הענין במסכת חגיגה…".