(בשנות שי"ט-ת"ח)
ר' נתן נטע הנובר בתארו בספרו "יון מצולה" סדרי הלימוד שהיו קיימים בישיבות פולין בתקופה שלפני גזירות ת"ח, כותב בין היתר:
"והיו לומדים בכל (ישיבות) מדינת פולין מסכת אחת כסדר הששה סדרים".
כבר העיר הרב ש. אסף בספרו "מקורות לתולדות החנוך בישראל" (כרך א, תל-אביב תרפ"ה, עמ' קיא-קיב), כי הלימוד של מסכת אחת בכל הישיבות היתה תקנה עתיקה, שנקבעה בתחילה בשעת שי"ט לטובתם של מדפיסי לובלין שהדפיסו את הש"ס בשנות שי"ט-של"ז. על שער המסכתות כתוב שנדפסו "בהסכמת גאוני עולם וראשי ישיבות דשלוש מדינות פולין, רוסיא וליטא, שהסכימו בהסכמה אחת ותקנו בתקנה חזקה בחתימת ידיהם שילמדו בכל ישיבה דשלוש מדינות הנ"ל מסכתא אחר מסכתא כאשר נדפוס אי"ה אותן בעה"י כדי להרביץ תורה בישראל וכדי לחזק ולאמץ ידינו במלאכת שמים"[א]. הרב אסף מוסיף, כי לימוד מסכת אחת בכל הישיבות גם הקיל על התלמידים את המעבר מישיבה לישיבה.
ברצוני להביא כאן שלוש עדויות נוספות לנוהג הנזכר ללמוד בכל הישיבות אותה המסכתא. עדויות אלו יש בהן להראות כי אמנם נתקיים נוהג זה ברציפות בכל התקופה משנת שי"ט עד שנת ת"ח.
א. ר' יוסף בן מהר"ר מתתיהו דלאקרוט מוסר בהקדמתו לחידושיו על מסכת עירובין[ב], כי יש לו בכתובים פירושים וחידושים "בין בגמרא ובין בפירוש רש"י ותוס' ובין ברי"ף ורא"ש ושאר מפרשים ופוסקים" ועלה בדעתו להביאם לבית הדפוס אך לעת עתה בחר במקצת "לדבר בעתו מה טוב דהיינו למסכת עירובין באשר יתחילו עתה רוב העולם ללמוד מסכת זו".
ב. בספר "חידושי גמרא פי' תוספות" על מסכת כתובות ועל מסכת קידושין, שנדפס בפרוסטיץ בשנת שע"ח[ג], מספר המאסף ר' שמואל בן ר' אלעזר מאפטא, בהקדמתו:
"והנה חיבורי זה הוא על רוב המסכתות אשר הרבני' גאוני עולם לומדים תמיד בישיבה. והיה עולה בדעתי להדפיס את כל חבורי זה בפעם אחת, אך מפני העדר ממני העושר, לא היה לי שעת הכושר, להשלים ולהדפיס את כל חבורי. ואולם לעת כזאת אדפיס שני מסכתות, מסכת כתובות ומסכת קידושין, כי שמעתי מאנשים נאמני', אשר הסכימו חכמי ישראל ללמוד בישיבה אלו שני המסכתו' והשאר יהיה כמוס עמדי חתום באוצרותי עד אשר ירחיב ה' את גבולי ואם יגזור ה' בחיים כשיגיע הזמן שילמדו שאר המסכתות אזי אדפיס אותם בס"ד".
ג. ב"ים של שלמה" על מסכת ביצה, דפוס ראשון לובלין שצ"ו, הננו מוצאים, לאחר רשימת הסימנים של הספר, המודעה הבאה מטעם המוציאים לאור:
"כל חכם לב יקח מצות… בייחוד מי שיש בידו המסכתות הראשונות מהספר החשוב והחביב עוד ינובון בשיבה דשנים ורענני' ליתן בכיס ידם ועיניהם לנכח יביטו למען נוכל להבי' גם יתר המסכתות לבית הדפוס בזמניהם לזכות את הרבים וחפץ ה' בידינו יצלח באשר עם לבבינו להביא בעזרת השי"ת לאור העולם מסכתא אחר מסכתא כמו שיסכימו עמודי עולם גאוני הארצות וראשי הישיבות יצ"ו ללמוד בישיבות זו אחר זו…".
סיני ניסן אייר תשכ"ד
[א] עיין "מאמר על הדפסת התלמוד" לרפאל נתן נטע רבינוביץ (מהדורת א. מ. הברמן, מוסד הרב קוק, תשי"ב עמ' ס-סז). ועיין "פנקס ועד ארבע ארצות" (לקוטי תקנות, כתבים ורשומות סדורים ומבוארים בידי ישראל היילפרין, ירושלים תש"ה), עמ' כב-כג.
[ב] שם הספר "חידושי הלכות" והוא נדפס בלובלין, חסרה שנת הדפסתו. פרידברג, "תולדות הדפוס העברי בפולניה" (תל-אביב ת"ש, עמ' 33), מציין כי הוא נדפס בשעת שס"ב. וראה ב"מאמר על הדפסת התלמוד" הנ"ל, עמ' צב.
[ג] ח.ד. פרידברג, "בית עקד ספרים" (מהדורה ב, כרך ב, תל-אביב תשי"ב) מציין, שהספר נדפס בשנת שס"ב. בספרו "תולדות הדפוס העברי בפולניה" הנ"ל (עמ' 21) נראה כי הוא סבור שנדפס לאחר שנת שס"ה, ברם, בשער הספר נרשם: "ותהי ראשית ממלכתו בשנה ובפ' למען יברכך ד' אלוקיך בכל משל"ח ידך" (משל"ח היא שנת ה' שע"ג או שנת שע"ח): והדבר צריך עיון.
מתקופה יותר מאוחרת ידוע לנו, שגם במורביה היו לומדים כולם מסכת אחת, ורב המדינה הוא שקבע את המסכת שלמדו. עיין "תקנות מדינת מעהרין" משנות ת"י-תק"ח התקין והסדיר ישראל היילפרין, ירושלים תשע"ב): "כל הרבנים התופסים ישיבה ילמדו [על] הסדר… וכולם ילמדו מסכת' אחת ולא יהיה תורתנו תורת אגודות והרב מדינה מחוייב להודיע תקופות השנה קודם הזמן איזה מסכת' שיתחיל ללמוד" (שם עמ' 4, תקנות ועד גאיי משנת ת"י): "וכיצד סדר לימוד שהרב מדינה [נר"י] יגזור בתוקף גזירתו הרמה על כל בני המדינה מערהרין שילמדו בכל קהלה וקהלה מסכת אחת בשוה, הן באותן קהילות המחזיקין ישיבות והן באותן הקהילות שאינן מחזיקין ישיבות, מחוייבים הלומדים ללמוד מסכת' אחת ולא ילמדו התורה אגודות זה בכה וזה בכה" (שם עמ' 129-128, תקנות ועד קרעמזיר משנת תמ"א). ועיין עוד שם בדומה לכך בתקנות של ועדים אחרים.
והאיל והספר "חידושי גמרא פי' תוספות" נדפס בפרוסטיץ שבמורביה, יש מקום לחשוב, שדברי המאסף בהקדמתו על "הסכמת חכמי ישראל ללמוד בישיבה אלו שני המסכתו' " מסובים על הלימוד במורביה, ברם, מן הדברים מסתבר כי הכוונה לישיבות פולין.