הביטוי "סגר את יומו" במובן "בא עד קץ חייו", "נפטר" הוא נדיר ביותר בספרותנו. א. בן-יהודה במלונו, ערך "סגר", מביא שלוש דוגמאות לשימוש מליצה זו מספר "יוסיפון"[א], ואחת מספר "דברי הימים למלכי צרפת ובית אוטומאן התוגר", לרבי יוסף בן יהושע הכהן[ב].
נוסיף, כי רבי יוסף הכהן השתמש בביטוי זה גם בספרו "עמק הבכא" (עיין, למשל, מהד' מ. לטריס, קראקא, תרנ"ה, עמ' 108: "בימים ההם סגר מלך נאפולי את יומו…"). המליצה מופיעה גם בנוספות ששת "המגיה" על ספרו של ר"י הכהן (עיין המהדורה הנ"ל, עמ' 174: "…סגר יומו פיליבירטו עמנואל", ועוד).
הביטוי בא, כנראה, למחבר ה"יוסיפון", יהודי איטלקי בן המאה העשירין, מן הספרים הלטינים בהם השתמש ומהם העתיק. בלטינית המאוחרת מצוי ביטוי זה[ג]. ממנה עבר לכמה לשונות אירופה[ד], ובשפה הגרמנית הוא עדיין שגור מאוד.
נראה היה לומר שביטוי זה מיוחד לשלושת המחברים שהזכרנו, התלויים במידה מסויימת אחד בשני. ספר "יוסיפון" שימש דוגמא לר"י הכהן, והוא עצמו מצוי היה אצל ספרי תולדה בלטינית ולשונות זרות אחרות אחרות מהם העתיק ותירגם. "המגיה" של ספק "עמק הבכא" דרך בעקבות מחברו ומילא אחריו.
הדעת גם נותנת, שאם יש עוד ספר או ספרים המשתמשים במליצה זו, ודאי שמחבריהם, לא רק שהושפעו מן הספר "יוסיפון", בו מופיע הביטוי רק מספר פעמים, אלא גם, ובעיקר, מצויים היו אצל לשון וספרות לעז בהן הוא היה שגור, סופרים אחרים מה היה יכול להניעם להניח לשונות שונות של 'למות' המצויות מכבר באוצר המלים שלנו, ולתפוס לשון שאיננה ידועה כל כך והיא יוצאת דופן בשפתנו?
ברם בזמן האחרון נתקלתי בביטוי זה במקום שלא פיללתי למצוא אותו, דהיינו בדברי חכם שהיה חי בעולם הערבים, אשר בלשונם, כך נדמה, לא היתה רווחת מליצה זו. הכוונה לרבי אברהם בן הרמב"ם. הוא כתב רבים מדבריו בערבית. ב"מלחמות ה'". שהוא כתבו בעברית, הוא אומר על רבי דניאל הבבלי: "…ואחר כך חלה וסגר יומו בדמשק" (מהד' ר. מרגלית, תשי"ג, עמ' נה).
מה ראה ר' אברהם – אם אמנם משפט זה כצורתו יצא מקולמוסו – לבחור דווקא בבטוי בלתי-רגיל זה, אשר, כנראה, הגיע אליו דרך ספר "יוסיפון".
מאת ט. פרשל מתוך "הדואר" גליון נה תשלו
[א] הדוגמה האחרונה מן ה"יוסיפון", המובאת על ידי בן-יהודה טעונה עדיין בדיקה בדפוסים השונים של הספר (עיין מהדורת ירושלים תשט"ז, עמ' קנו). מלבד אלה נמצא עוד ב"יוסיפון" "ימיו הוסגרו" (המהדרורה הנ"ל, עמ' כה), והוא מובא על ידי בן יהודה בסוף ערך "סגר", נעיר כאן עוד על הביטוי: "ויסגר פתח חייו ביומו וימת" (המהד' הנ"ל, עמ' עג).
[ב] בעוד שביחס ל"יוסיפון" ציין בן-יהודה כל המשפטים בהם מופיע הביטוי "סגר יומו", בחר בספרו של ר"י הכהן רק דוגמא אחת. יש שם עוד, עיין למשל, מהדורת יוסף כהן צדק, דף ב, ב.
[ג] עיין: Mittellateinisches Woerterbuch || Lfg. 5, Muenchen 1973 p. 690
[ד] Seine Tage beschliessen, to close one's days, chiudere I suoi giorni.