מנהג קדיש שנשכח

Print Friendly, PDF & Email

בקדיש כלולה תפלה למחית זכר עמלק.
הראשונים פרשו את הקדיש כתפלה. לשלמות כסא ושם ה' שאינם שלמים עד שימחה זכר עמלק ויגאל ישראל; כדברי המחזור ויטרי: "זו תפלך שימלא שמו כדכתיב יד על כסי-ה".
והחברים מבוררים ומפורשים יותר כפרוש הקדיש של רש"י המובא ב"פרדס הגדול": אנו מתפללים "יתגדל ויתקדש", כלומר יהי רצון שיגאלנו מבין האומות, וימחה את זכר עמלק, ויתקדש שמו להיות שלם, בשם שברא את עולמו, וזהו "בעלמא דברא כרעותיה". "וימליך מלכותיה" ואז המלכות והממשלה קימת, וימליכהו ישראל, כדכתיב והי' ד' למלך על כל הארץ, וזה הדבר שהתפלל על הגאולה. ועונין כל הקהל: "יהא שמיה רבא" יהי רצון כמו שאמרת וכו' וגאולתנו תלויה באותו גדול השם, כי השם לא יהיה שלם עד שימחה זכר עמלק, וזכר עמלק לא ימחה עד שנגאל בקרוב אמן. ומתפללים על הגאולה כי הא בהא תליא מלתא.
והיה מי שהעיר* על דברי רש"י אלה וגם הצע כי היות הקדיש תפלה לשלמות כסא ושם ה' על ידי מחית עמלך על כן נתקן גם להיות תפלת אבלים.

והוא סומך סברתו בדברי "דעת זקנים מבעלי התוספות" שבסון פרשת בשלח: "כי יד על כס י-ה וכו' וירושלים נקראת כסאו של הקדוש ברוך הוא ואין כסאו שלם עד שיכרית זרעו של עמלק ולכך אין המתים משמשים בשם י-ה כדכתיב לא המתים יהללו י-ה לפי שאינם יכולים להלחם בעמלק מכיון שמתו".
ולפי דעתו על ידי אמירת קדיש של האבלים נכללים המתים בסוד תפלה נשגבה זו.
יתכן שכן הדבר. אנו ברצוננו כאן רק להעיר על מנהג שפעם היה נוהג בספרד ובמקומות אחרים ושהבליט ביתר שאת את התפלה למחית עמלק הכלולה בקדיש.
מנהג זה נזכר על ידי בעל "ספר חרדים".
רבי אליעזר אזכרי בעל "ספר חרדים" חוקר בדבר מצות מחית עמלק מתי זמנה והוא סבור כי מדברי הרמב"ם והסמ"ג יוצא שמצותה בכל יום. בהמשך הדברים הוא מביא מה שמצא כתוב בספר: כששליח צבור אומר קדיש אומרים הצבור "ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה לד' בעמלק" ואחד כך עונין אמן יהא שמא רבא. והוא מוסיף וכן העידו הזקנים שהיה מנהג זה בקסטיליא בזמן הרבנים הגדולים הרב הגדול ר' יצחק אבוהב והרב הגדול ר' יצחק דיליאון זצ"ל וכן המנהג גם היום במקומות הרבה.
מנהג זה נשתקע ונשכח ולא תמצא אותו היום בשום מקום.

*שניאור זושא רייך ב"תלפיות" שנה ה' חוברת ג-ד "הערה לקדיש" וראה גם שם הבאתו מספר "סמיכת חכמים" למהר"ן כ"ץ על דברי התוספות בברכות ג. ד"ה "ועונין".
"המודיע"
כ"ט שבט תשט"ז