בפיוט להושענא רבה "אנא אֱזוֹן" (מחזור סוכות, מהד' דניאל גולדשמידט עמ' 190):
אנא זכור-לנו אב יְדָעָך
חסדך למו בהודיעך
והושיעה נא
נראה לפרש:
אנא זכר-לנו אב ידעך [=הכירך]
בהודיעך [=בהראותך] למו [=לנו] חסדך
והושיעה נא
אמנם בדרך כלל מתפרשת המלה למו – להם, ברם כבר העיר הרב חיים העליר בחוברתו "על תרגום השבעים בקונקורדנציה היכל הקודש בתוספת הערות וביאורים וחקירות במדע התנ"ך" (ניו-יורק, תש"ד, עמ 17-16), כי המלה למו אינו משמשת רק לגופים נסתרים. מוצאים אנו כי התרגומים הארמיים, תרגום השבעים, הפשיטתא והוולגטה מתרגמים לפנמים מלה זו: לנו. ראה למשל, תרגום אנוקלוס לדברים לג, ב.
לפי זה השתמש כאן הפייטן בשתי צלעות הבית בשתי מלים שונות ל"לנו"[א].
מתוך "לשוננו לעם" מחזור לט, סיון תמוז ה'תשמ"ח.
[א] יש שהמלה למו פירושה לו (ראה בחוברתו של הרב העליר הנ"ל). היו שפירשו כאן למו במובן זה: אנא זכר לנו אב ידעך אשר הודעת – הבטחת – לו חסדך. אולם דומני כי המלה בהודיעך אינה מתיישבת יפה לפי פירוש זה. ניכר – מתוך השוואה עם בתים אחרים של הפיוט – כי "בהודיעך" מתייחסת ל"זְכָר", זכור לנו זכותו של אברהם על ידי הודעתך (הראותך) לנו חסדך.