(שנה למות החוקר)
החודש מלאה שנה למותו של ישעיהו זנה.
במשך שנה זו נכתבו עליו כמה הערכות ולכן יהיו דברינו כאן מעטים.
הוא היה אחד המצויינים מבין חוקרי תולדות וספרות ישראל בימינו, אך שונה היה מהרבה מחבריו החוקרים. לא היה כמוהם בעל מלאכה אחת, בעל מקצוע אחד, מומחה לדבר אחד, אשר בו כל מעינו והגיונו ומלבדו אין לו כלום בעולם ומלואו. עיסוקו היה בכמה וכמה שטחים של חכמת ישראל, ובכולם היה בן בית, ובכולם היתה ידיעתו מפליאה.
שקוד היה על גוילים בלים ותעודות ישנות – אך לא הפך כמו רוב חוקרי זמננו לאחד "מהני עכברי דשכבי אכתבי יד" אשר מחשבה גדולה או רעיון גדול אף פעם לא נצנץ במוחם הקטנטן. אמנם ברבים ממחקריו היה דן בקטנות ובפרטים זערוריים אך רוחו היתה חוברת זרועות עולם והיתה מאצילה מהודה גם על ה"פעוטות" וה"זוטות" בהן טיפל.
בכמה ממחקריו היה עוסק בדמויות "יוצאות דופן" בתולדות וספרות ישראל: אוריאל דה-קוסטה, ברוך שפינוזה, יהודה אברבנאל ואריה ממודינה – והוא בעצמו גם כן מעין "פורש" היה, שוחה נגד הזרם ובעל "איפכא מסתברא" אשר ברבים ממחקריו פילס לו נתיב משלו.
וגם בכך היה שונה מחבריו החוקרים – אשר היה מן המעטים, המעטים מאד מבין חוקרי ישראל שהלכו אחרי ז'בוטינסקי. הרי היה זנה מפעילי התנועה הרביזיוניסטית באיטליה ומסופרי בטאונה "ל'אידיאה סיוניסטיקה" (הרעיון הציוני). הוא השתתף בירחון זה לא רק במאמרים ספרותיים ובמחקרים אלא גם במאמרי-פולמוס ציוניים כתובים בלהט הרביזיוניסטי של הימים ההם.
זנה – שבמחקריו עסק גם בדמויותיהם המאירות של בר-כוכבא ושלמה מולכו – נטל חלק בועידה הראשונה של התנועה הרביזיוניסטית באיטליה שהתקיימה במילאנו בחורף של שנת 1932. באותה הועידה הרצה זנה על בעיות התרבות של התנועה הרביזיוניסטית ובה גם נבחר כחבר ועד הפועל של המפלגה באיטליה.
אמנם לאחר כן, ביחוד אחרי שנתמנה בסמינריון הרבני באי-רודוס, פרש מפעילות מפלגתית והתמסר כולו למחקריו – אך עם זה ייזכרו לטובה תרומתו וחלקו בתנועה הלאומית, לא יישכחו ולא יקופחו!
תוספת לביבליוגרפיה של זנה
הכרך האחרון של ספר השנה של מכון בן צבי "ספונות", המוקדש לזכרו של י. זנה, מכיל ביבליוגרפיה מושלמת של כתביו, ערוכה בידי נ. בן מנחם.
ארשה לי לציין כאן כמה תוספות.
דומה שהעבודה הספרותית הראשונה שלו שהופיעה בדפוס היתה תרגומו של מחקרי המקיף של רבי הרב שמואל צבי מרגליות על "האשגרה בספרות התלמוד". מחקר זה הופיע בראשונה במקורו האיטלקי ב"רייוויסטה איזראליטיקה" אשר מרגליות ערך. לפי בקשתו של מורו תרגם זנה – אמנם לאחר מות מרגליות שנפטר בינתים – את המחקר הזה לעברית ופרסמו ב"הצופה לחכמת ישראל" (שנה שביעית, ג-ד, תרפ"ג). זנה לא חתם שמו על התרגום אך הוא גילה כי הוא מתרגמו כעבור שנים רבות ברשימה שפירסם ב"ההד" (תמוז תרצ"ח).
על המאמרים ב"ל'אידיא סיוניסטיקה" שבן מנחם רושם יש להוסיף רשימות פוליטיות קטנות והערה לימודית אחת שחתומות רק בראשי התיבות של שמו (ראה בירחון הנ"ל שנה א, גליון ו', שנה ב, גליון ד-ה).
על מאמריו ב"הדואר" יש להוסיף מסתו "מר שמואל" שהופיע בשבועון זה (שנה יד, גליונות ב, ג, תרצ"ה). על מאמרו זה ב"הדואר" העירני א. ר. מלאכי.
טוביה פרשל
חרות כג כסלו 5722
מתוך "חרות" 01 דצמבר 1961