שיחה עם הד"ר אלכסנדר שייבר
א.
במרכז בודאפשט, על יד ה"קוירוט", עורך החיים הגדול של העיר, מתנוסס בנין בית הכנסת "דוהאן" (הוא נקרא על שם הרחוב בו הוא עומד). בניין זה מספר את קורות עלייתה וירידתה של יהדות הונגריה בו שוכן המוזיאון היהודי המתאר ומציג את תולדות יהודי המדינה. כאן פרוכות ותשמישי קדושה של קהילות עתיקות. כאן מקובצות פרשיות תולדותיהם של רבנים ופרנסי העדה. וכאן תמונותיהם של אנשי עסק ומדענים מצוינים שסייעו בפיתוח המדינה, וספרים וכתבי יד של סופרים ומשוררים שהוציאה מתוכה יהדות זו.
ובחצר הבניין -קברות אחים, מקום מנוחתם האחרונה של אלפי יהודים שנספו בימי מלחמת העולם השנייה בגיטו, שהקימו הגרמנים בעיר.
ברחובות שמסביב לבית כנסת זה ולבית הכנסת קזינצ'י הסמוך לו, התגוררה בשנים שלאחר המלחמה שארית הפליטה של יהדות הונגריה. כאן התלקטו ניצולי הכבשנים ושרידי המחנות לחפש קרובים ולבכות אחים נשחטים ונטבחים. כאן תיכננו והחלו לארוג מחדש את מסכת חייהם. רובם נדדו למרחקים – הרחק ממקומות הגירושים, המחנות והשחיטות. בנו להם חיים חדשים בארץ האבות ובמדינות שמעבר לים. רק מיעוטם נשארו במדינה.
ב.
מה שלומה של שארית הפליטה ששרדה בהונגריה?
"שמונים אלף יהודים היום בהונגריה, מהם חמישים אלף בעיר הבירה .החיים היהודיים מאורגנים. ועד הקהילות, שמשתתפות בו שתי העדות -העדה הניאולוגית והעדה החרדית -מקיים שירותים ומוסדות דתיים, תרבותיים וסוציאליים. חמישה עשר רבנים משמשים בקודש בבודאפשט ועשרה בערי השדה" – סיפר לנו הד"ר אלכסנדר שייבר, מנהל בית המדרש לרבנים בבודאפשט, שזה לא כבר היה בניו יורק לביקור קצר.
בבודאפשט בית ספר תיכון יהודי. 140 נערים ונערות, בו לומדים כמחצית התלמידים הם מקהילות שבערי השדה ובמשך זמן לימודיהם הם מתגוררים במעונות מיוחדים הקיימים על יד בית הספר. תוכנית הלימודים אינה שונה משל שאר בתי הספר שבמדינה. פעמיים בשבוע לומדים שעה אחת לימודי דת. אמנם אין שתי השעות הללו מקנות לתלמידים ידיעה מרובה ביהדות, אבל הנהלת בית הספר משתדלת להוסיף על הלימודים היהודים על ידי הנהגת חוגי לימוד לתולדות עם ישראל ולספרות ישראל. ההשתתפות בחוגים הללו אינה חובה על התלמידים, אלא רשות.
בבניין בית הספר משוכן גם בית המדרש לרבנים. מספר תלמידיו כיום עשרה, ומספר מוריו -שישה. גם ישיבה בעיר. היא עומדת בחסותה של העדה החרדית, ובה שלושים וחמישה צעירים עוסקים בתורה.
יש גם בתי תלמוד תורה בבירה ובערי השדה, בהם לומדים שעתיים בשבוע תלמידים יהודים המבקרים בבתי ספר כלליים של המדינה. ועד הקהילות מוציא דו שבועון בשם "אוי אלט" (חיים חדשים) ועורך מזמן לזמן בבודאפשט ובשאר הקהילות נשפי תרבות, שתוכנם הרצאות של סופרים וחוקרים יהודים והצגות של אמנים יהודים.
כמה מן הקהילות מחזיקות מושבי זקנים ,ובבודאפשט קיים בית חולים יהודי, שהוא בית החולים היהודי היחיד במזרח אירופה. בבית החולים שני אגפים אחד לחולים סתם, ואחד לחולים חשוכי מרפא. חבר העובדים בו כולם יהודים, והמטבח כשר.
ועד הקהילות מקיים שני שירותי שחיטה ,אחד לעדה הניאולוגית ואחד לחרדים.הוא גם מסדר את אפיית המצות לפסח. הוצאות הוועד מחציתן מתכלכלות בידי הממשלה ההונגרית ומחציתן ממסים ותרומות של חברי הקהילות.
ג.
הד"ר אלכסנדר שייבר הוא הנציג הרשמי הראשון של יהדות הונגריה שביקר בארצות הברית מאז הוקם משטר "הדימוקראטיה העממית בהונגריה." הוא בן חמישים. יליד בודאפשט ,למד בבית המדרש לרבנים בבודאפשט ובאוניברסיטה המקומית. במלחמת העולם השנייה היה רב בדונאפולדוואר שבמרכז הונגריה נקרא לשמש בשנת 1945 פרופיסור לספרות ימי הביניים בבית המדרש לרבנים בבודאפשט הוא מנהלו 1950 ,ומשנת של בית המדרש.
הד"ר שייבר הוא חוקר הנחבא אל הספרים -ואמנם יש בבודאפשט שני אוספי ספרים יהודיים גדולים, הספרייה הגדולה של בית המדרש לרבנים ואוסף דוד קויפמן באקאדמיה ההונגרית -וידו בכמה מקצועות.
בתוך שאר ספרים פירסם כתבי יד מן הגניזה ומחקרים בביליוגראפיה בידע עם ובהיסטוריה יהודית עמוד400 הוציא ספר בן 1960 . בשנת ,H ungariae Judicarum Corpus המכיל כתובות יהודיות מהונגריה Inscriptionum, 1686 ,מן המאה השלישית עד ,היא שנת שחרור הונגריה משלטון התורכים. ספר משלו על בית הכנסת מימי הביניים שנתגלה לפני שנים אחדות בשופרון נמצא כעת בדפוס.
יחד עם ההיסטורין היהודי הונגרי, פיליפ גרינו ואלד, חידש הד"ר שייבר את הוצאת H הסידרה סידרה זו ungaria Judaaica Monumenta. ,המכילה תעודות בשפות לאטינית, גרמנית והונגרית, לתולדות יהודי הונגריה, הוחל בהוצאתה לפני שישים שנה עד 1903. מן יצאו ארבעה כרכים 1938. המפעל הופסק במלחמת העולם השנייה עד היום 1959 .מן הוציאו שייבר וגירנוואלד ארבעה כרכים נוספים.
הד"ר שייבר הוא בן אותו "גזע" יהודים מלומדים, שהיה קיים במרכז אירופה במשך מאת השנים האחרונות. ילידיהם וגידוליהם של מקומות המיפגש בין המזרח והמערב ,היו בני בית בכל חדרי התרבות העברית, ועם זה היו מעורים בתרבות ארצות מולדתיהם ולבם היה ער לכל המתרחש בספרות האומות. שייבר, העודר בשדה חכמת ישראל, הוא גם בקי גדול בספרותה ותולדותיה של הונגריה. שיחה עמו הרבה פנים לה .הרי הוא מדבר על פרסומיו מן "הגניזה", ועובר בקלות לשיחה על אנדריי אדי, גדול משוררי הונגריה של הדור האחרון, שיהודים היו ידידיו ותומכיו. ומשירי אדי נסבה השיחה על תרגומה העברי המצויין של שירתו, מעשה ידי אביגדור המאירי. מספר לנו ד"ר שייבר על הרשימה הביבליוגראפית של "יודאיקה בהונגריה", שנערכה בספריית בית המדרש לרבנים ומייחד את הדיבור על ראשית הדפוס באותה מדינה.
יהדות הונגריה הוציאה מתוכה חוקרים, סופרים ואמנים דגולים. מהם שהיו נודעים רק במדינתם, ומהם שנתפרסמו בעולם הגדול .
"מה חלקם של יהודי הונגריה היום בחיים התרבותיים של המדינה" -שאלנו את הד"ר שייבר.
"מספר אוכלוסי ישראל בהונגריה הוא אמנם קטן היום מאוד לעומת מספרם בעבר הקרוב ,אבל חלקם של יהודים עדיין גדול וניכר מאוד בשדות המדע, הספרות האמנות " -השיב.
והוא נקב בשמות להדגים את דבריו. בנצ'ה סבולצ'י -גדול חוקרי המוסיקה של הונגריה הוא יהודי.וכן -פאול טורן, נושא פרס קושוט, הוא הפרס המדעי הגדול במדינה : לדיסלאוס פוקס -מתמטיקאי דגול, שימש דיקן הפאקולטה למאתימאטיקה באוניברסיטת בודאפשט :טיבור דרי -הוא גדול המספרים, ולסלו קורדוש -גדול המתרגמים (היה זמן שתרגם גם מעברית). ש.אישטרא הוא מן המשוררים הנודעים ביותר.
"ויש בקרב אנשי הרוח היהודים, המצטיינים בשדות רבות השונים, שאינם מתנכרים לצור מחצבתם, מזדהים עם אחיהם היהודים ונוטלים חלק פעיל בחיי הקהילה היהודית" ציין ד"ר שייבר.
מתוך "הדואר "גליון לז ,י"ז אלול ,תשכ"ג