רבינו חיים וויטאל, ספר החזיונות.
מהדורת א. ז. אשכלי. מוסד הרב קוק תשי"ד.
א.
בן שלושים ושש ובלתי ידוע היה האר"י כשהגיע ממצרים לצפת המלאה חכמים וסופרים. רק שנתיים התגורר בתוכה עד יום מותו. זמן קצר – אך דיו להכתירו שליטה הרוחני של העיר שהיתה מטרופולין יהודי העולם ואליה נשאו עיניהם ברעדה והערצה.
רבי יוסף קרו הפוסק הגדול, רבי משה אלשיך הדרשן הנפלא, רבי שלמה אלקבץ הלוי חזן ומשורר אלוקי, — גדולים רבים אחרים השכימו לפתחו ללמוד ממנו נתיבות חדשות בתורת הנסתר.
והוא בעצמו ידע שלנצורות וגדולות נולד. גדול היעוד שהוטל עליו מטעם ההשגחה: לקרב את הגאולה. הוא לא יראה בביאת הגואל כי לא רבות השנים שנתנו לו עלי אדמות, אך עליו להתחיל במלוי המשימה לבחור ביורש, ממשיך יעודו לדחוק את הקץ.
מכל תלמידיו, צעירים וקשישים ממנו בשנים, שעטרוהו ועמדו כפופים לפניו מוכנים לשרתו ראה את רבי חיים בנו של רבי יוסף וויטאל הסופר ראוי להיות ממלא מקומו.
והלה כל ימיו טבולים בצפיה למשיח להיות לו מרכבה ומבשר. יעודו שרבו גלה לו ממלא כל נשמתו והויתו.
הוא מסתובב בקהלות, מוכיח וקורא לתשובה. כי הכל מוכן ומזומן לגאולה. מצפה המשיח, מצפים עשרת השבטים הגולים…
לבושו שק, משכבו אבן ובפיו נהימה וזעקת יללה של גלות השכינה אך בעיני רוחו הוא רואה כבר את חזון הגאולה.
הוא רואה את עצמו סובל סבלות המשיח ומפלס לו דרך. הוא רואה קבוץ הגלויות, הנקמה בגויים ובנין המקדש על תלו. בתרדמה ובהקיץ הוא חולם חלום מלכות ישראל.
"וארא אדם אחד אהובי הביא לי אגרת אחת: חצי נייר משלנו כתובה אשורית גסה, כעין אותיות כתב ספרי תורה שלנו ממש ויתנה בידי ויאמר לי: הנה תמיד היית אתה חושק לראות כתב מיד המשיח מלך ישראל, והנה הבאתיה לך מארץ רחוקה יותר משנתים ימים ממקום ששוכנים השבטים, אבל אני הבאתיה לך במרוצה, בזמן מועט, והיא כתובה מיד המשיח עצמו ושלוחה אליך.
אז השבעתיו ג' פעמים אם אמת הוא כתב ידי המשיח עצמו וגם שהיא עצמו שולחה אלי בפרטות. וישבע לי כי זה הוא אמת ויציב. ואפתח אותה והנה כותב בהתחלתה שלומות רבות, בענין דרך האגרות ואחר כך היה כותב באריכות ודרך כלל הוא להודיעו כי כבר נזדמן לבוא לארץ ישראל תכף, ולכן צריך שאשתדל להשיב לישראל בתשובה כדי שעל ידי כן יהיה עזר אילו לשיבא במהרה".
הורונו רבותינו: אין בין העולם הזה וימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד". אך כיצד תהיה שבירת עול הגויים וכיצד נלך קוממיות לציון – זה לא גלו לנו. מפחדים היו רבני כל הדורות מאימת הגויים להרחיב בתואר גאולת ישראל והנקמה באומות, אפילו פה לאוזן לא גלה, אחד ויחיד רבי חיים וויטאל רואה וחוזה:
"שנת השכ"ב חלמתי, והנני ניצב על ראש ההר הגדול שלמערב צפת. בתחילת ההר באמצע, שני ראשים הגדולים אשר לו, שהם על כפר מרון, ואשמע קול מבשר ואומר: הנה המשיח בא! והנה המשיח עומד לנגדי, ויתקע בשופר, והיו מתקבצים אליו לאלפים ורבבות מישראל".
"ויאמר לנו: בואו עמי, ותראו בנקמת חרבן בית המקדש. ונלך שם, וילחם שם. ויך כלל הנוצרים אשר שם, ויכנס לבית המקדש ויהרוג גם אותם שהיו בתוכו. ויצו לכל היהודים ויאמר להם: אחי, הטהרו עצמכם ואת בית מקדשנו מטומאת דם פגרי הערלים האלו וטומאת העבודות זרות אשר בתוכו".
"ונטהר ונבנה בית המקדש על מכונן ונקרב קרבן התמיד על ידי כהן הגדול."
ב.
רבי חיים וויטאל רשם לעצמו את החלומות אשר חלם ואשר אחרים חלמו על אודותיו. כמו כל יתר ספריו, באורים פרושים ומסורות שקבל מרבו לא נתנו לגלות. אולם גורלם היה להיות מופצים בעם.
גם חלק מ"ספר החזיונות" נדפס ותורגם ויצא במהדורות רבות בשם "שבחי רבי חיים וויטאל". לפני שנים ניגש החוקר המנוח א. ז. אשכלי להוציא כל הספר מכתב יד המחבר שנמצא בעזבונו של הרב אליהו אמוזג, רבו של אימה פאליר ומתנגדו הגדול של שד"ל. א. ז. אשכלי שעמד לכתוב מבוא מקיף לספר ולעטרו הערות והארות נפטר באמצע עבודתו ומר נ. בן מנחם לקח על עצמו להשלים את המלאכה.
כעת יצא במוסד הרב קוק הטכסט השלם של הספר כשהוא מלווה הערות ומראי מקומות מרובים. המבוא המפורט יפורסם בקרוב בנפרד.
ארשה לי כמה הערות.
ראשית, הערה כללית: כאמור עטרו המהדירים את הטכסט מראי מקומות והערות אך מלאכתם אינה שלמה, רבות המקומות בהם מובאים בדברי חיים וויטאל מדרשים ודברי חז"ל והמהדיר האחרון לא הצביע על מקורם.
בעמוד ט"ז כותב רבי חיים וויטאל: "ויקימו דגל אחד ירוק ככרכום ויאמר לכך נוצרת, להרים זה הדגל הירוק, המהדיר מעיר: הדגל של מלחמה של המוסלמים? אולם ירוק ככרכום פרושו צהוב".
יש להעיר: נראה שלצבע הכרכום יש קשר מסויים להתגלות המשיח ראה במאמרו של ש. ח. קוק "שרידי המלבושים של שלמה מולכו" ("רשומות" סדרה חדשה, פרק ב, תל אביב תש"ו) והמקורות שהוא מביא שם.
בעמוד ע"ד מובא מאמר "שזרובבל עתיד לומר קדיש". המהדיר מעיר איני יודע מקור לדבר הזה.
עיין ב"אגדות ישראל" (אנגלית) של רבי לוי גינזבורג כרך ו' עמוד 438 המביא מקורות המאמר הזה (ממדרש אותיות דרבי עקיבא) וענינים אחרים הקשורים לו.
בכמה מקומות בספר כותב רבי חיים וויטאל ששם המשיח הוא חיים. דבר זה אין אנו מוצאים בספרי המקובלים הראשונים. אך מעניין שרבי חיים בן עטר, שחי 150 שנה אחרי הרבי חיים וויטאל כותב גם כן ששם המשיח הוא חיים (ראה פרושו "אור החיים" לתורה. דברים ט"ז, ז').
ועוד הערה ביבליוגרפית.
על רשימת המהדורות והתרגומים של הספר "שבחי רבי חיים וויטאל" שבן מנחם מביא אותה בפתח דבר יש להוסיף את התרגום לגרמנית של חיים בלוך שיצא ב-1927 בשם "לעבענסעראיגרונגען דעם קבליסטן וויטאל". לתרגום זה יש היסטוריה משלו. זיגמונד פרויד עמד לכתוב לו הקדמה אך הדבר לא יצא לפועל. (עיין ח. בלוך: פגישתי עם פרויד והתווכחותי אתו על משה רבינו, "בצרון" חשוון תשי"א).
31/12/1954 מתוך "חרות"