כל אותו בוקר עשינו ברחובותיה של קאז'מייז', עיר היהודים העתיקה בקראקא. מטרופולין היתה ליהדות. בארמון וואוול אשר בקראקא ישבו כסאות מלכי פולין. שרביטם היה נטוי על גלילים רבים. גדול היה גבול שלטונם – אך גדול ממנו היה תחום מלכותם של מאורי עמנו יושבי על מדין בקאז'מייז' הסמוכה. מהם יצאה הוראה לקהילות ישראל במדינות קרובות ורחוקות. אליהם הריצו ראשי עדה ספקותיהם ושאלותיהם ואל ישיבותיהם שמו פעמיהם צעירים מבקשי תורה.
כאן, בקאז'מייז', מלכו ר' משה איסרלש ור' יואל סירקש, ר' יהושע ב"ר יוסף בעל "מגיני שלמה" ור' יום טוב ליפמן הלר, ורבים אחרים מגדולי האומה. בימינו היתה עדת קראקא בת שישים אלף נפש. רבת דעות ורבת מפלגות היתה, אך מאוחדת בגאוותה על תפארת עברה ומסורתה. אף היא הושמדה בדם ואש בהישמד יהדות פולין הגדולה.
עדיין יש בקראקא רחובות הנקראים על שמות של דמויות ידועות בתולדות יהודי פולין: רחוב על שם הרב דוב בר מייזלש, ברק יוסלביץ' איזאק – אך בחוצות העיר, אין יהודים. בתי שכונת היהודים עומדים עדיין על תילם, אבל תושביהם אינם. פולנים יושבים בהם. בתי כנסת ובתי מדרש היו לבתי מלאכה וחדרי מגורים. יש שלפי חיצוניותו של בית אתה מכיר את שימושו הקודם. כאן היה בית הכנסת של ר' אייזיק ר' יעקלש. שם – "בית הכנסת הגבוה". הבית ברחוב יוזפה 42 מעוטר עדיין באותיות עבריות: "ח"ק קובע עתים לתורה. נתייסדה בשנת תק"ט – נתחדשה בשנת תרע"ב".
לאחר המלחמה הפכו השלטונות הפולניים את "בית הכנסת הישן" לבית נכאת יהודי, היום הוא סגור עקב עבודות שיקום ובנייה המתנהלות בעצלתיים.
רק שני בתי כנסת משמשים עדיין כקודש. ה"טמפל" ברחוב מיודבה, ובית הכנסת של הרמ"א ברחוב שירוקה.
ניגשנו לבית הכנסת במיודבה. הוא היה סגור. ביקשנו מאשה שכנה, הגרה על יד חצר בית הכנסת, לפתוח לנו את שער הגדר. "אין לי המפתח",אמרה ונעלמה בתוך ביתה. "בבקשה תנו לנו את המפתח" קראה רעיתי אחריה. ילדי התחילו לטפס על הגדר הגבוהה. טרחתם היתה לשווא. דלת בית הכנסת היתה נעולה.
הלכנו לבית הכנסת של הרמ"א. אף הוא היה סגור. עוברים ושבים ברחוב אמרו לנו לפנות לשכנה. פולניה זקנה יצאה ובידה מפתחות. היא פתחה את השער של חצר בית הכנסת והוליכה אותנו דרך החצר אל בית העלמין אשר מאחוריה.
כאן מצאו מנוחתם האחרונה הרמ"א, ר' אליעזר אשכנזי בעל "מעשי ה'", שהגיע לקראקא שבע נדודים ומרורים, והמקובל הגדול ר' נתן נטע שפירא וגדולים רבים אחרים, שבחרו בקראקא וקראקא בחרה בהם.
בשנים כתיקונן, כאשר יהדות פולין הגדולה עדיין עמדה על תילה, עלו המונים לבית עלמין זה. אלפים השתטחו על קבר הרמ"א, ביחוד בל"ג בעומר, הוא יום השנה לפטירתו.
יחידים עולים עדיין על קברו. מוצא אתה על קברו צרורות שהניחו שם מבקרים ושאריות של נרות שנדלקו לזכרו. נר שלם ניצב לפני המצבה. נראה שהרוח כיבה את אורו. רעיתי הדליקה אותו מחדש.
מתוך "הדואר" י"ב בתשרי, תשל"ב