נוספות לביבליוגרפיה של הרב יהודה אלקלעי
(הצעות לתקנות עגונות)
ביבליוגרפיה של כתבי הרב יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות המדינית, ערך ג. קרסל בספרו "רבי יהודה אלקלעי – רבי צבי הירש קלישר" (ירושלים תש"ג, עמ' 40-38). מילא אחריו יצחק ורפל (רפאל) אשר בהוצאתו של "כתבי הרב יהודה אלקלעי" (שני כרכים, ירושלים תש"ד) העיר על כמה מאמרים שלא נרשמו על ידי קרסל. ב"שיבת ציון" (ספר שנה לחקר הציונות ותקומת ישראל) כרך ב-ג (תשי"א-תשי"ב) הדפיס ישראל קלויזנר מחדש את קונטרסו של אלקלעי "קול מבשר", אשר נדפס בראשונה בלייפציג בשנת תרי"ב וממנו נשאר אולי רק טופס יחידי בעולם. קונטרס זה לא נזכר ברשימתו של קרסל וגם לא נכנס במהדורת כתבי אלקלעי של רפאל. תוספות לביבליוגרפיה של כתבי אלקלעי ציין גם יעקב כ"ץ במאמרו "משיחיות ולאומיות במשנתו של הרב יהודה אלקלעי" אשר הופיע ב"שיבת ציון" כרך ד' (תשט"ו-תשט"ז). ראה שם עמ' 9 הערה 2 ועמ' 26 הערה 125.
ברצוני לציין כאן עוד שלשה מאמרים שלא נזכרו על ידי אלה שעסקו בביבליוגרפיה של אלקלעי:
א) מכתב מאלקלעי לד"ר ח. לוריא, מנהל "חברת ישוב ארץ ישראל" נדפס ב"המגיד" שנה ששית, גליון מג, י"ג חשון תרכ"ג. ראה שם במובא תחת הכותרת "ע"ד חברת ישוב ארץ ישראל".
ב) מכתב ל"המגיד" בשם "תקנת עגונות". נדפס ב"המגיד" שנה חמש-עשרה, גליון יז, י"ב אייר תרל"א.
ענין המכתב הצעה להנהיג תנאי בקידושין כדי להציל בנות ישראל מעגון. נדמה כי לא למותר יהיה להעתיק כאן מכתבו של אלקלעי. באשר יש בו כדי להעלות קוו נוסף לתיאור דמות אופיו.
תקנת עגונות
אל הרב המגיד מישרים, המאיר לארץ ולדרים, שלום וכל טוב סלה. קראתי במכתבו היקר גליון 11 בקשר האשה העגונה הזקוקה ליבם. הזמן דורש תיקון, שלא תהיינה בנות ישראל אסורות בכבלי העגון, יש לתקן במקום שטר החליצה הנהוג, יעשו הבתי דינים שטר לקדש האשה בתנאי שלא תהיה זקוקה ליבום, כמ"ש בספר פחד יצחק אות א, אה, ד' קב, ע"א. ושם כתוב נוסח השטר. ובשנת התמ"ה ליצירה נעשה מעשה במנטובה וכו'. וכן כתב הרב זכור לאברהם, אבן העזר אות יו"ד יבום וכו'. ע"ש1. והדבר נחוץ כי הבחורים בזמן הזה הם תמימי דרך ונוסעים למרחקים לאמריקא לאוסטרליה, ועוד בשעת מלחמה אם ימות היבם במלחמה קשה למצוא עדות קים, ותשאר האשה עגונה זקוקה ליבם. על כן מן הראוי שהרבנים היושבים כסאות למשפט ישאו ויתנו בדבר הזה, ובפרט הב"ד הגדול והחשוב בירושלים, ומה שיעלה הסכמתם יקבלו כל ישראל ושמרו לעשות ככל אשר יורונו ואת התעודה בישראל. יהודא אלקלעי ס"ט
בספרו "סדר קידושין ונישואין" (מוסד הרב קוק תש"ה, עמ' שפח-שצד) מונה א. ח. פריימן הי"ד כל המציעים להנהיג תנאי בקידושין ועל ידי כך לפתור את בעית העגונות באופן כללי2. הרב יהודה אלקלעי לא נזכר שם. ואף זו, מתוך דבריו של פריימן מתברר שאלקלעי היה הראשון להציע תיקון זה.
ג) מכתב בדבר האפשרות לקנות חבל אדמה בין רמלה ויפו. במכתב-פניה זה יש גם דברים על פעולתו בעת בקורו בירושלים זמן קצר קודם לכן.
הוא נדפס ב"העברי" שנה שמינית, גליון י"ב י"ג טבת תרל"ב ראה בקשר לאפשרות קנית-אדמה זו בספרו של קרסל עמ' 32-31. ומכתבו של אלקלעי לנטר, אשר פרסם ורפל (רפאל) ב"כתבי הרב יהודה אלקלעי" עמ' תרט-תרי.
ברצוני עוד להעיר, כי הקונטרס "שיבת ציון" וינה תרכ"ח ( עמ' 8) שצויין על ידי קרסל בביבליוגרפיה שלו (מס. 18) ונדפס ב"כתבי הרב יהודה אלקלעי" (עמ' תקלה-תקמא) נדפס גם בתור הוספה ל"המגיד" שנה יב. גליון 33 (ר"ח אלול תרכ"ח).
מאת טוביה פרשל (ניו יורק) מתוך "סיני"מט קכט-ל
[1] המדובר שם במקרה שלאיש המקדש היה אח מומר. והשטר נעשה בהסתמך על סברת מהר"י ברי"ן המובאת בהגה לאבן העזר קנז, ס"ק ד. (ט. פ.)
[2] בהצעות כאלה דנו גם בדורנו, וכידוע לא נתקבלו על דעת גדולי הרבינם. ראה בספרו הנזכר של פריימן.