ג' באלול הוא תאריך משמעותי בתולדות הרבנות הראשית לישראל. ביום ג' אלול בשנת תשע"ה (1919), הגיע לראשונה לירושלים הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאחר שנבחר לרב הראשי של עיר הקודש. (אז הוא עדיין לא הסכים לקבל את ההצעה. הוא עשה זאת כמה חודשים לאחר מכן).
שש עשרה שנים לאחר מכן, ג' אלול תש"ה (תרצ"ה), הרב הראשי א.י. הכהן קוק הסתלק מהעולם הזה. אולי בגלל משמעותו של אותו תאריך נערכה בשבוע שעבר, ביום ג' אלול (21 באוגוסט 2003) כינוסם של הרבנים הראשיים החדשים לישראל, הרב שלמה משה עמאר והרב יונה יחיאל מצגר. הטקס בו עטפו את הרבנים הראשיים החדשים בטליתות חדשות, התקיים בבתי הכנסת הגדולים בירושלים. זה היה אירוע מרשים ביותר שייזכר הרבה זמן לכל מי שזכו להגיע.
לרגל אותו אירוע הוציאה הרבנות הראשית חוברת מאוירת עשירה בשם "עשה לכה רב" (אבות א, טז). הוא נפתח בברכות ואיחולים לרבנים הראשיים החדשים מאת הנשיא משה קצב וראש הממשלה אריאל שרון (הן הנשיא והן ראש הממשלה השתתפו בטקס ההצבהinstallation ceremony בו פנו גם לקהל). החוברת מציגה את הביוגרפיות של הרבנים הראשיים החדשים וראיונות עימם, פסק הלכתי של כל אחד מהם, מאמרים על הקמת הרבנות הראשית, חיבור על תפקידי הרבנות הראשית מאת עודד וינר, מנכ"ל הרמטכ"ל של הרבנות, וראיון עם החבר הוותיק במועצה, של הרבנות הראשית, הרב שאר ישוב הכהן, הרב הראשי האשכנזי של חיפה.
בראיון מתייחס הרב הראשי של חיפה לשינויים הפוליטיים האחרונים בעקבות הבחירות האחרונות בישראל שהובילו להכנסת מפלגת שינוי לממשלה. מפלגה חילונית לחלוטין, אנטי-דתית זו, שואפת לבטל כל השפעת היהדות בחיים הציבוריים של המדינה, שואפת לפירוק המועצות הדתיות העירוניות ברחבי הארץ, ודוגלת בהכנסת שינויים במבנה הרבנות הראשית. .
"על הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית להוביל את המאבק נגד המגמות הללו", אמר הרב הכהן, "והם יתמכו במאבק הזה על ידי רבנים מחוץ לישראל".
"אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא להשקיע מאמצים רבים כדי למשוך את ההמונים בתורה ובשמירה על יהדות", הדגיש הרב הכהן.
"חלק גדול מעמנו המאוכזב מהאידיאלים של הסוציאליזם והציונות החילונית, מחפש תכני חיים חדשים. עלינו ללמוד כיצד לגשת אליהם ולהעביר להם את בשורת היהדות". הרב שאר ישוב הכהן אופטימי. כשהחל לכהן בחיפה היה רק בית כנסת אחד בשכונת אחוזה. כיום ישנם שבעה בתי כנסת באזור זה. בין המתפללים נמנים אנשים רבים שגדלו ללא השכלה דתית. הגידול הזה בבתי הכנסת צריך לקרות בכל חלקי הארץ. הרב הכהן משוכנע שהרבנים הראשיים החדשים יוסיפו תהילה לתורה וליהדות. "
אני רוצה לבקש מהם להתייחס למוסדות התורה – הישיבות, תלמודי התורה והכוללים השונים – כבסיס לקיום שלנו, לתמוך בהם ולהילחם עבורם". אמר רבי הכהן.
"כאשר מורי ואדוני, הגאון רבי יצחק הרצוג זצ"ל, הפך לרב הראשי, זה מה שהוא עשה. הוא נבחר לנשיא ועד הישיבות וגייס כספים לישיבות ובכך חיזק את תנועת התורה ואת תפקידו. בעולם התורה. אם יעשו זאת הרבנים הראשיים החדשים, עולם התורה יתמוך בהם והצלחתם תהיה מובטחת".
לקראת סוף הראיון הזכיר הרב הכהן שוב את האתגר הגדול של משיכת ההמונים לתורה ולמצוות, מאמץ שיש לעסוק בו "בסבלנות ובטוב לב אך גם במרץ וכמובן, מבלי להפר את ההלכה".
(המשך יבוא)
גואיש פרס, יום שישי 12 בספטמבר 2003
(המשך משבוע שעבר)
"הרבנות הראשית לא מעל העם, היא חלק מהעם. אנחנו אוהבים כל אדם, כל ילד ישראל ללא יוצא מן הכלל. אנחנו רוצים להקנות לעמנו את אורח החיים שלימדו אותנו בסיני", הכריז הרב שלמה משה עמר, הראשון לציון החדש בראיון שפורסם בחוברת "עשה לך רב" במאמרנו.
על המאמצים המיוחדים שיש לעשות כדי למשוך את מי שעדיין מנוכר ליהדות, אמר הרב עמאר, "מאות ואלפים, בזכות ה', עכשיו עושים תשובה. זו תופעה חדשה. אנו עדים לאירוע שינוי גדול בהקפדה על הכשרות. אכן יש מהפכה בתחום הזה. יותר ויותר אנשים מחפשים את הסמכת הכשרות בכניסה למסעדה. יש התעוררות דתית גדולה בפתח וזה הזמן המתאים להביא את דברי ה' לעמנו."
הרב עמאר נולד בקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1948 ולמד בבית ספר אוצר התורה בעיר הולדתו. לאחר שהגיע לארץ עם הוריו בשנת 1962 המשיך את לימודיו בבית הספר תפארת ציון בבני ברק ולאחר מכן בישיבה בשלומי שבצפון הארץ.
בשנת 1969, בהיותו בן 21, מילא את תפקידו הרבני הראשון. רבה של שלומי נאלץ לעזוב את העיר לתקופה ממושכת, וראשי הקהילה ביקשו מהצעיר עמאר, שדבקותו בלימוד התורה הייתה ידועה לכל, לתפוס את מקומו של הרב. במהלך אותה תקופה החל הרב עמאר את לימודיו לדיינות אשר יתירו לו לכהן כדיין בבית דין רבני. מורו היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל בעל משנת יעקב וראש הישיבה בחיפה של בית הדין הרבני של אותה עיר. (כיום בהתקדמות שנים, הרב רוזנטל השתתף בהצבת הרבנים הראשיים החדשים לאחרונה).
בשנת 1970 מונה הרב עמאר למנהל אגף הכשרות בנהריה. תפקידיו כללו את פיקוח הכשרות על המזון המיוצר בעיר. מאוחר יותר נבחר לרב הקואופרטיב החקלאי של מגדים בחוף הכרמל. שם עסק בעיקר בבעיות הלכתיות הקשורות לחקלאות ולחברה חקלאית. בשנת 1982, לאחר שסיים בהצלחה את כל הלימודים הרלוונטיים לדיינות, הרב עמאר מונה לדיין, שתעודותיו והרשאותיו נחתמו בין היתר על ידי הרבנים הראשיים הרצוג ויצחק נסים. במשך 20 השנים הבאות כיהן כדיין, תחילה בבית המשפט המחוזי הרבני בבאר שבע ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי הרבני של פתח תקווה.
בשנת 2002 נבחר, כמעט פה אחד, לרב הראשי של תל אביב-יפו. בשל מאמציו שופרו מאוד השירותים המספקים את הצרכים הדתיים של אוכלוסיית העיר, וכך גם שיתוף הפעולה עם מחלקות שונות בעירייה.
לפני מספר חודשים הוא נבחר על ידי רוב גדול של הגוף הבוחר לראשון לציון ולרב הראשי. הרב עמאר עבר הכשרה מיוחדת בצבא ההגנה לישראל בנוהל חילוץ חיילים ממצבים של סכנת חיים והרצה רבות בצבא בנושא זיהוי חיילים הרוגים.
הרב עמאר נשא הרצאות דומות למתנדבי "זאקה" (זיהוי נפגעי אסון) והרשים על שומעיו את הקודcode הקפדני של היהדות של יחס מכבד למתים תוך כדי תהליך הזיהוי. הרב עמאר ביקר באתיופיה כדי להכיר אישית את הבעיות של הפלאשמורה (פלאשים שנאלצו להתגייר לנצרות).
במתן החלטות הלכתיות התייעץ הרב עמאר, בכל עת שצריך, כמו בבעיות הנובעות מהמצאות חדשות, עם מדענים ומומחים בתחומים שונים. חלק גדול מפסקיו פורסם בשו"ת שמע שלמה (4 כרכים) וכרם שלמה (2 כרכים). לרב עמאר מיוחס שסייע לאלפי זוגות עם בעיות זוגיות. הוא גם השקיע מאמצים רבים כדי לאפשר לעגונות להינשא מחדש.
במקרה אחד הוא יצר קשר עם דמויות בעולם התחתון כדי ללמוד על גורלו של אדם שנעלם. על סמך המידע שאסף, הוא התיר לאלמנתו של האיש להינשא בשנית. בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, סייע הרב עמאר לרבני ניו יורק במאמציהם לאפשר לעגונות להינשא מחדש.
מאמרי הרב עמאר, פסקיו וספריו נלמדים במוסדות רבנים שונים בארץ ובחו"ל. הוא עצמו מזוהה בצורה בולטת עם "מכון למצוות התלויות בארץ" הישראלי. השקפותיו מנחות רבנים רבים בפסקיהם. הרב עמאר הוא, אם לצטט את הביוגרפיה שלו שפורסמה ב"עשה לך רב", מחשובי הפוסקים של יהדות ספרד בדורות האחרונים.
(המשך יבוא)
גו'איש פרס, יום שישי, 19 בספטמבר 2003
(המשך משבוע שעבר)
הרב יונה יחיאל מצגר, הרב הראשי האשכנזי החדש שנבחר לישראל, מתכנן לחזק את השפעתה של הרבנות הראשית על החיים בארץ ישראל וכן על יהודי התפוצות. תוכניות אלו כוללות מהלכים להביא לשיתוף פעולה הדוק יותר בין הרבנות הראשית לרבנים בחו"ל.
"אני רוצה להקים גוף מייעץ שאליו יוכלו לפנות רבנים מכל העולם באמצעות פקס, טלפון ואמצעים נוספים לייעוץ וסיוע בבעיות העומדות בפניהם, בעיקר בתחום ההלכה", אמר הרב מצגר בראיון אשר הופיע ב"עשה לך רב", החוברת שיצאה לאור לרגל הצבת הרבנים הראשיים החדשים.
"הגוף המייעץ הזה יורכב מחכמי רבנים ידועים שכל אחד מהם יהיה מומחה באחד מארבעת חלקי השולחן ערוך. הם יענו לכל פנייה תוך 25 שעות. לבעיות מורכבות יותר היו מתייעצים עם רשויות ההלכה במדינה. ולהעביר את דעתו לשואל".
"ההכנות להקמת גוף כזה בעיצומן ואני מקווה להודיע על הקמתו תוך זמן קצר", הכריז הרב מצגר.
הרב יונה י' מצגר נולד בשנת 1953 בחיפה, להורים שנמלטו מפולין לאחר פלישת גרמניה לארץ.
בגיל 18 הוא נרשם לישיבת כרם ביבנה, ישיבת ההסדר הראשונה בישראל, שבה התלמידים משלבים לימודי תורה עם שירותים צבאיים. ראש הישיבה של כרם ביבנה, הגאון רבי חיים יעקב גולדויכט זצ"ל, תלמיד החזון איש, אהב מאוד את יונה מצגר המוכשר והמסור. הוא ניבא לו עתיד גדול ברבנות ועקב בעניין רב אחר הקריירה career שלו לאורך השנים המעודדות בלימודיו ובעבודתו.
הרב מצגר היה חבר ביחידה לוחמת בצבא ההגנה לישראל והגיע בסופו של דבר לדרגת סרן. במלחמת יום הכיפורים שירת כטנקיסט ברמת הגולן. הוא שירת גם ברבנות הצבאית.
בשנת 1977 נשא לאישה את נינה של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, רבה של העדה החרדית בירושלים. הזוג הצעיר עשה את ביתו ליד ישיבת כרם ביבנה שם המשיך את לימודיו בשקידה רבה בכולל הישיבה. תוך כדי לימודיו בכולל הרצה במכללת המורים השכנה בגבעת וושינגטון ובמקומות נוספים. הוסמך לרבנות על ידי ראשל"צ הרב עובדיה יוסף ועל ידי הרב הראשי שלמה גורן זצ"ל.
לאחר עשר שנים של לימוד אינטנסיבי בישיבת כרם ביבנה ובכוללה, הוצע לרב מצגר לתפקיד הרב בתפארת צבי, הקהילה המרכזית של צפון תל אביב בה כיהנו לפניו רבנים ידועים. בתפקידו החדש פיתח הרב מצגר פעילות ענפה לחיזוק מצוות הדת והפצת לימוד התורה. כהוקרה על עשייתו החליטה המועצה הדתית תל אביב למנותו לרב של צפון תל אביב. על פי הביוגרפיה ב"עשה לך רב", נשא הרב מצגר הרצאות תורה 23 שנות שירותו בבית הכנסת תפארת צבי. ההרצאות התקיימו בבית הכנסת שלו וגם במקומות נוספים: בעמק המשפט, בית המדרש לרבנים ודיינים שהקים ועמד בראשו, בבתי ספר תיכוניים, במחנות הצבא של תנועות הנוער ובחוגי לימוד שונים.
הוא גם היה קשור באופן בולט למוסדות צדקה וארגוני סיוע. באותה תקופה הוא קיבל הסמכה נוספת – שתאפשר לו לכהן כרבה של עיר שלמה מהרב הראשי דאז, הרב אברהם שפירא וראשל"צ הרב מרדכי אליהו וכן נבחר כחבר בכנסייה, מועצת הרבנות הראשית.
המשך יבוא
גואיש פרס, יום שישי. 26 בספטמבר 2003
סיכום
הרב הראשי יונה מצגר הוא בעל "מים ההלכה" ארבעה כרכי שו"ת. שאלות הלכתיות הוגשו לו לא רק על ידי תושבי תל אביב, בה כיהן כרב, אלא גם על ידי אנשים משאר חלקי הארץ היודעים על הידע הרחב שלו בעקבות שיחות התורה שנשא בקביעות ברדיו ישראל. הרב מצגר מציין כי פעל רבות לבירור והכרעה בבעיות בהתאם לדעותיהם של מורינו, הרשויות המוקדמות והמאוחרות יותר, וכי בטרם הוציא את פסקיו דן בהן עם רבנים ופוסקים בולטים.
בהקדמה לכרך הראשון הוא כותב, בין היתר, שלמרות סדר היום העמוס מאז כניסתו לרבנות, לא היה יום בו לא למד תורה. בכרכי השו"ת מופיעים מכתבי הסכמה מאת הרב הראשי אברהם שפירא, הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף והראשל"צ הגאון רבי מרדכי אליהו; הרב אליעזר ולדנברג בעל "ציץ אליעזר", הרבנים הראשיים לירושלים זצ"ל, הרב שלום מסאס, והרב יצחק קוליץ; מורו ואדונו של הרב מצגר, הגאון רבי חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל, ראש ישיבת כרם ביבנה, אשר לא רק שיבח את מסירותו הגדולה של הרב מצגר בלימוד התורה אלא ציין את תכונותיו האנושיות המשובחות, ורבנים נוספים.
לאחר מלחמת המפרץ פרסם הרב מצגר את סופה במדבר, בה פסקיו על בעיות שעלו במהלך המלחמה וכן שיחות שנשא באותה תקופה. פרסומים נוספים שלו כוללים את "במעגל החיים" המאויר והפופולרי מאוד, שנכתב בשיתוף עם נחום לנגנטל. העבודות מורכבות משני כרכים. בכרך אחד מופיעות תפילות, מחשבות, מנהגים והלכות הנוגעות לימים המיוחדים בשנה היהודית (שבת, מועדים, ימי צום, יום השואה, יום העצמאות).
הכרך הנוסף מוקדש לאירועים חשובים בחייו של היהודי היחיד (ברית מילה, פידיון הבן, בר מצווה, נישואין ועוד). במעגלי החיים הוענק פעמיים בפרס הנשיא.
במהלך שנותיו הרבות ברבנות תל אביב נהנה הרב מצגר מתמיכתם של ראשי הרבנים בכל הקהילות והחוגים, בראש ובראשונה מגדולי הפוסקים, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, ראשל"צ רבי עובדיה יוסף והראשון לציון רבי מרדכי אליהו. מנהיגי רבנים אלה תמכו במועמדותו לכהונת הרב הראשי.
בסיום הראיון שהודפס ב"עשה לך רב", נשאל הרב מצגר איזה הודאה? מסר?message הוא רוצה להעביר ליהודי ישראל עם כניסתו לתפקידו החדש. "המסר message שלי לא קשור בהכרח לפוסט החדש שלי, אבל חשוב בכל זאת וצריך לפרסם אותו ברבים", הגיב הרב מצגר.
"אנחנו חיים בתקופה לא קלה – וזה אנדרסטייטמנט. אנחנו מוצפים בבעיות וצרות מכל עבר. יש בעיות של ביטחון וגם בעיות כלכליות, חברתיות ופוליטיות. לאן שלא נסתכל יש בעיות. אולם חלילה שהבעיות הללו מטביעות בנו פחד. להיפך, יש לקוות ולהאמין בלב שלם שהמצב ישתפר ושהכל יסתדר בסופו של דבר על הצד הטוב ביותר.
"יש לנו אבא בשמים שאוהב לנו ורוצה לעשות לנו טוב. כל הבעיות עלולות להיעלם תוך זמן קצר אם אנחנו ראויים לכך. עלינו להתקרב לאבינו שבשמיים בדרך שבה אנו חיים. עלינו לדאוג לכך שרבים יקדישו זמן לכך לימוד התורה והליכה בדרכה של התורה. כך נזרז את צעדי המשיח, במהירות בימינו. אמן".
