הודעת משרד החוץ הבריטי כי הוא מאמין שרק דיון ומו"מ בין מדינות ערב וישראל עשויים לקדם את השלום במזרח התיכון ושהיא מציעה את עצמה במקרה של אי אפשרות של משא ומתן ישיר לשמש כמתווכת בין שני הצדדים נתקבלה באהדה בישראל. אך למרות שעלינו לקדם בברכה כל גורם שברצונו לפעול למען הפגת היחסים בינינו ובין שכנינו אין אנו פטורים לדון במניעים האפשריים העומדים מאחורי הצעה כזו ועל ידי כך להמנע באמון מופרז לכל יד המושטת אלינו. במיוחד כשהמדובר במעצמה שבעבר הקרוב היו לה הזדמנויות שונות ואפשרויות רבות להשפיע לפעול למען שפור היחדים בין מדינת ישראל ומדינות ערב.
בחורף שנה זו תבע מזכירה הכללי של האו"ם שיחות ישירות בין ישראל וירדן. מעמדה של בריטניה נתערער אמנם בשנים האחרונות במדינות ערב אין היא עדיין המושלת בירדן שכלכלתה וכוחה הצבאי מבוססים על עזרה בריטית, באותה שעה לא נעשו שום נסיונות מטעם ממשלת בריטניה להשפיע על ירדן למלא אחרי דרישת המזכיר הכללי של האו"ם. להיפך – עקשנותם של הירדנים חוזקה על ידי הודעות תכופות של משרד החוץ הבריטי שבריטניה תגיש, בהתאם לתנאי הסכם ההגדנה בין שתי המדינות, סיוע צבאי לירדן במקרה של התנגשות עם ישראל.
לפני זמן מה היתה לה הזדמנות נוספת להשפיע על מדינה ערבית אחרת בכוון זה. הזדמנות זו נתנה לבריטניה במשא ומתן הממושך בינה לבין מצרים בדבר פנוי הסואץ. ממשלת ישראל בידעה את הסכנה הכרוכה למענה במסירת אזור התעלה על בסיסיו המשוכללים ובציוד הצבאי הרב למצרים פנתה פעמים רבות לממשלת בריטניה, אם כבר לא לשתף אותה בשיחות, לכל הפחות להוועץ אתה בדבר תנאי הפנוי. דרישה זאת נדחתה על ידי ממשלת בריטניה. אך גם בריטניה בעצמה לא דרשה ממצרים במשא ומתן על הפנוי שום התחייבות לא להשתמש בבסיסים והציוד הנמסרים לה למען התגרות בישראל – אם כי דבר זה נדרש בבית הנבחרים הבריטי על ידי צירים אחדים. בריטניה היתה רשאית להציג תנאי כזה באשר היא אחת המעצמות הערבית ל"סטטוס קוו" במזרח התיכון, היא לא היתה רק רשאית כי אם גם מחוייבת לדאוג לכל הפחות לתנאים שאין בהם להחרף עוד יותר את המצב הנוכחי.
בריטניה לא עשתה זאת. יתר על זה. תיכף ומיד אחרי חתימת הסכם הפנוי הודיעה על נכונותה לחדש אספקת הנשק למצרים שהופסקה לפני שנתיים אחרי עלות נגיב לשלטון, היא גם לא נתנתה את חדושת האספקה בהתחייבות לא להשתמש בנשק נגד ישראל. היום מתלחשים שבריטניה תדרוש התחייבות כזו אך אין להתייחס ברצינות לשמועות אלו. בריטניה כמו ארצות הברית תמשיך לספק נשק למדינות ערב והיא גם תתחרה בזה עם ארצות הברית ללא תנאים מסויימים פרט לתנאי שמדינות ערב ישמרו אמונים למערב.
מה אם כן הסיבה שדווקא כעת נתעוררה ממשלת בריטניה לפעול למען השלום בינינו ובין מדינות ערב? שגרירי שמונה מדינות ערב אתן נפגש השבוע מר סלוין לויד בודאי לא דרשו זאת ממנה והימים הקרובים יביאו התגובות השליליות של מדינות ערב להצעת ממשלת בריטניה. אין להטיל ספק בדבר שרצונה של בריטניה לשלום במזרח התיכון הו אכן – אך היום אין לה יותר סיבות לפעול למענו על חשבון הרעת היחסים בינה ובין מדינות ערב מאלו שהיו לה לפני שבועות אחדים.
הנסיון המר שהיה לנו במשך השנה שעברה ביחסינו עם מעצמות המערב שכנראה נמנה וגמור אתן לקנות את ידידות העמים והערבים גם אם מחירה יהיה פגיעה במדינת ישראל, מלמד אותנו להתיחס בחשדנות יתרה להודעת ממשלת בריטניה. מדיניות המערב כלפי הערבים במשך השנה שעברה עלתה לנו בקרבנות דמים רבים. דמים תרתי משמע, קרבנות על הגבולות, הפסקת העבודות בעריץ הירדן, ההסגר על אילת ובתעלת סואץ. לעת עתה אין אנו יכולים לראות בהודעת ממשלת בריטניה רק נסיון לפזר חששותינו ומחאותינו, נגד אספקת הנשק לערבים בהבטיחה לנו "תווך". נסיון לרכך עמדתנו כלפי הערבים שנוקשה באחרונה ומצאה בטוייה בפעולות תגמול מהן נמנענו עד כעת. לרכך את עמדתנו ולהשפיע עלינו לוותר לדרישות מנגנון האו"ם בארץ שנוהגיו האחרונים פוגעים ברכונותינו בהבטיחה לנו "סכויים לשלום" במקרה היותר טוב נוכל לעת עתה לראותב הודעת ממשלת בריטניה ג'סטה של רצון טוב בלתי נטולת ערך באשר ביכולתה ואולי כרגע ברצונה של ממשלה זו לנקוט בצעדים אמיתיים וממשיים לקרב את השלום בין ישראל ומדינות ערב.
מאת ט. סוקר מתוך "המודיע" תשי"ד