ב"הצופה" (עש"ק פרשת וישב) פירסם ר' שלמה אשכנזי מאמר ממצה על ליל ה"ניטל". יורשה לי להפנות את תשומת הלב לסיפור לא כל כך ידוע על המהרש"א.
הסיפור היה מתהלך בין יהודי אוסטראהא, העיר בה שימש המהרש"א בקודש. הוא נרשם על ידי אברהם רעכטמאן, חבר המשלחת היהודית האתנוגרפית, שבראשה עמד ש. אנסקי ואשר ביקרה בשנים 1914-1911 בעיירות וואלין ופורוליה. רעכטמאן פירסם אותו בספרו "יידישע עטנאגראפיע און פאלקלאר" (ייווא, בוענוס-איירס, 1958).
המהרש"א היה מפריש מעשר – כספים. בליל ה"נטיל", בו היה פנוי מלימודים, היה רגיל לערוך חשבון הכנסותיו.
הוא היה מפרש לתלמידיו טעם ה"ניטל". אותו האיש היה יהודי ולמד תורה. בליל "חג המולד", מדי שנה בשנה, דנים אותו בבית דין של מעלה. אילו היו לומדים תורה בלילה זה היה זה מזכיר כי גם אותו האיש למד תורה, וזכות לימוד התורה היתה עומדת לו בדינו. על כן נמנעים בלילה זה מללמוד.
היה באוסטראהא קצב אשר המהרש"א החרים אותו כי מצאו אותו
מוכר טרפה ליהודים. היה קצב זה מחכה להזדמנות להינקם מן הרב. כאשר שמע על דברי המהרש"א בדבר ה"ניטל" הלשין אצל השלטונות על הרב כי בדרשתו בפני העדה גידף אותו האיש, אמר כי ליל "חג המולד" הוא מלא טומאה, ובשל טומאתו של אותו האיש אסור ללמוד תורה באותו לילה. כדי לאמת את דבריו הציע לשלטונות לפרוץ לביתו של הרב בליל "חג המולד" ואז יראו במו עיניהם כי הרב, אשר תמיד הוא יושב ולומד, עסוק בענינים אחרים.
בליל ה"ניטל" היה הרב, כרגיל, עורך חשבון הכנסותיו כדי שיידע כמה כסף עליו להפריש לצדקה. פתאום נפלה גמרא ממדפי ספריו. הרב התכופף, הרים את הספר, נשקו והחזירו למקומו. כעבור כמה רגעים שוב נפל הספר לרצפה. המהרש"א הרים אותו ושם אותו במקומו. כאשר הספר נפל שוב, לקחו המהרש"א ופתח אותו. היתה זו מסכת עבודה זרה הרב התיישב ליד השולחן והתחיל ללמוד בגמרא.
באותו רגע פרצו שוטרים לחדרו של הרב. כאשר ראו אותו שקוע בלימוד, התנצלו ועזבו מבויישים את הבית. לפי הנמסר הושיבו את הקצב במאסר ולאחר מכן גירשוהו למרחקים.
הצופה י"ד שבט תש"ן