ה"הגדה של פסח" ב"טיימס" של לונדון משנת 1840

Print Friendly, PDF & Email

 

1

אוספים עשירים וגדולים של הגדות יש בעולם – מהם ברשות ספריות ידועות, ומהם ברשות יחידים חובבי-ספרים. אך דומה שאותה הגדה עליה נספר כאן, לא ידועה כל כך וגם איננה נמצאת באוספי-ההגדות. הרי הוא תרגום ההגדה לשפה האנגלית שהופיע ב"טיימס" של לונדון בשנת 1840.

הימים ימי עלילת הדם של דמשק. בראשית אותה השנה נעלמו בדמשק, אב פרנציסקני ומשרתו. הקונסול הצרפתי ונזירים מקומיים והפחה של העיר העלילו על היהודים שהם רצחו את השנים כדי להשתמש בדמם. כמה יהודים נעצרו ועונו קשות עד שכמה מהם "הודו" באשמה.

העלילה החרידה את יהודי אירופה. הם ביקשו את תמיכתם של מדינאים ושליטים, במאמציהם לבטל את העלילה ולהביא לידי שיחרור העצורים. בין העתונים שנקטו עמדה לטובת היהודים הבליטו וחזרו והבליטו את העובדה, כי הנאשמים הודו באשמתם רק תחת לחץ העינויים – היה גם "טיימס" הלונדוני. במשך כל ימי הפרשה הופיעו בעתון זה מאמרים, כתבות ומכתבים רבים על אודות העלילה וסביבה.

2

"טיימס" הלונדוני עתון מכובד הוא, "אוביקטיבי". על כן ראה חובה לעצמו לתת בטוריו מקום גם לדברי האשמה והעלילה נגד היהודים.

במאמר ראשי מן ה-25 ביוני כתב העתון: "עם כל אהדתנו הכנה לקרבנות האומללים של הרדיפות, הרי אנו מקפידים על האוביקטיביות שלנו יותר מדי משנוכל להגביל את עצמנו לפירסומן של כתבות של צד אחד גרידא, שמטרתן רק להצדיק את הנאשמים. על כן אנו מפרסמים גם תעודות והודעות, שלפי כל הסימנים הוכנו על ידי המאשימים בכל כושר-ההמצאה של רשעות מושלמת ביותר כדי להטות את לבם של אלה שצריכים לשבת על כס המשפט", העתון מוסיף, כי פירסום תעודות אלה הוא גם לטובת היהודים, המשתדלים בכל כוחם להבטיח משפט צדק בשביל הנאשמים. תרגומן ופרסומן של תעודות אלה המופצות כנראה בשפות בלתי-מובנות ליהודי אירופה יאפשר ליהודים להכיר את ההאשמות והעלילות נגדן יצטרכו להלחם.

ואמנם פירסם העתון באותו יום תרגום של קטע מספר שנכתב, כביכול, בשנת 1803, על ידי חכם יהודי שהתנצר, ובו טוען מחברו, כי היהודים משתמשים אמנם בדם של נוצרים בקיום מצוותיהם, אך היהודים הפשוטים אינם יודעים על כך, כי הוא סוד כמוס הנשמר בקפדנות על ידי הרבנים.

כן פורסם באותו גליון תרגום של כתבה שהופיעה בעתון ערבי, המתארת את "הפשע של יהודי דמשק והודאתם בו".

ידע ה"טיימס" כי שתי הכתבות האלה הן בבחינת "רעל", על כן פירסם באותו גליון, כדברי עצמו, גם "סם נגדי": מכתב לטובת הנאשמים ומכתב שנשלח לבית רוטשילד בלונדון על ידי ראשי הקהילה היהודית בקושטא, ובו תיאור של סבלות יהודי דמשק ויהודי רודוס, אשר גם הם היו באותה השנה קרבנותיה של עלילת דם.

כתגובה על העלילה, כי היהודים משתמשים אמנם בדם של נוצרים, אך הדבר ידוע רק לרבניהם, מסרו הרב הראשי ר' שלמה הירשל ורב העדה הפורטוגיזית דוד מלדולה מכתבים לסיר משה מונטפיורי, ערב צאתו למצרים, למען יפעל לטובת יהודי דמשק. במכתבים אלה הם מצהירים, כי הם רבנים צאצאי משפחות רבנים ושאין להם שום ידיעה על שימושם של יהודים בדם בקיום מצוות פולחנם. שני המכתבים האלה פורסמו בשני ביולי ב"טיימס" – המכובד והאובייקטיבי.

3

בית הנבחרים הבריטי סער נגד מעשה האכזריות דמשק. "טיימס" עצמו הדגיש, כי הודאות הנאשמים הושגו רק על ידי עינויים. העתון גינה בלשון חריפה ביותר את כתבי-הפלסתר נגד היהודים – אך בנוגע להאשמה עצמה כי היהודים משתמשים בדם של נוצרים, היסס ה"טיימס" לומר במפורש, כי זוהי עלילה. "טיימס" הוא אוביקטיבי! לפי דבריו ההאשמה עדיין טעונה בירור במשפט צדק.

את מאמרו הראשי מן ה-25 ליוני, אותו כבר הזכרנו למעלה, מסיים העתון בדברים אלה הצורמים את העין ואת האוזן ואשר אין ברצוני להריקם ללשוננו:

We have thus opened one of the most important cases submitted to the notion of the civilized world and upon which the very existence of the Jewish religion and the Jews as a separate clan of the community may be said to depend. Admitting for the moment not only that the fact of the murder of Father Thomas by the Jews, but that the principles by which it was inculcated, were true, then the Jewish religion must at once disappear from the face of the earth. No honorable or honest man could remain a member of such a community. We shall await the issue as the whole of Europe and of the civilized world will do, with intense interest.

לאחר פירסום מאמר ראשי זה קיבלה המערכת מכתבים רבים. במאמר ראשי בגליון ה-6 ביולי מוסר העתון, כי רק חלק מן המכתבים שקיבל היה בידו לפרסם. "רובם של הכותבים ביקשו להוכיח – ולפי דעת העתון הצליחו במשימתם – כי אין דבר לדת היהודית ולקרבנות אדם, וכי הטענות האומרות את ההפך, המוצפות כפי שהבאנו במזרח בשפה התורכית והערבית, אינן אלא עלילה".

באותו הגליון פירסם "טיימס" קטע גדול מאגרתו הנודעת של מנשה בן ישראל בה הוא מפריך ומבטל כל ההאשמות והעלילות שהוטחו נגד היהודים במשך הדורות.

במאמרו הראשי מעיר העתון, כי אגרתו של מנשה בן ישראל השביעה רצונו של אוליוור קרומוול "ואומרים שכתוצאה מזה שופר מצבם של היהודים במדינה זו".

4

ששה שבועות אחרי כן ב-17 באבגוסט – פחות משבועיים לפני ששוחררו אסירי דמשק והעלילה כולה התמוטטה – נתן "טיימס" האובייקטיבי שוב פעם את "רשות הדיבור" לצד המאשימים.

הוא פירסם אז את גירסתו הרשמית של הפחה של דמשק על מהלך החקירות נגד הנאשמים. אמנם, במאמרו הראשי באותו יום מעיר העתון, כי הפחה אינו מזכיר אף במלה אחת כי האסירים עונו ועל כן "יש לקבל בזהירות את גירסתו". באותו גליון פורסם גם מכתב, שבו מצדד הכותב באפשרות שיש יהודים המשתמשים בדם בני אדם. אפשר שיש דעות שונות בין היהודים. אפשר שיהדותו של סיר משה מונטפיורי אינה יהדותו של סוחר-סמרטוטים בסימטה של לונדון. אפשר גם כן, שמה שנחשב כפשע בעיני יהודי לונדון, אינו פשע בעיני יהודי דמשק…

מצד אחר פירסם "טיימס" באותו גליון תרגום של ההגדה של פסח. התרגום הופיע בכותרת "חגיגת הפסח של היהודים". באקדמה לתרגום נאמר: "אחד מכתבינו המציא לנו תיאור מפורט ביותר של חגיגה זו. קוראינו ימצאו בו בוודאי עניין רב. מלבד זה יש לזה גם קשר לפרשת דמשק. התרגום מפריך לחלוטין את הדעה הבארבארית כאילו יש בחגיגה זו צורך בדם של בני אדם, או באיזה שהוא דם אחר".

אחר כך בא תיאור מפורט של בדיקת וביעור החמץ ושל הסדר על כל נוהגיו ומנהגיו ותרגום מילולי של ההגדה מן ההתחלה ועד תחילת הסעודה, כלומר, עד אחרי "כורך".

לאחר התרגום, הממלא רובם של שני טורים ארוכים, באות שתי פיסקאות קצרות. מסופר בהן, כי אחרי האוכל מברכים ואומרים תפילות, ושהסדר נמשך עד שעה מאוחרת בלילה. הסדר נערך גם בלילה השני. אחריו אסור לאכול ולשתות דבר מלבד מים, תה, או קפה. במשך כל ימי החג משתמשים היהודים בכלים חדשים, או בכאלה ששומרים עליהם משנה לשנה. מוסברים דיני כשרות והגעלת כלים ונמסר על איסור העבודה בימים הראשונים והאחרונים של החג.

במאמר הראשי של העתון מאותו יום, מדובר, כפי שכבר הזכרנו, על פרשת דמשק. מדובר בו גם על מצב היהודים בעולם בכלל. העתון מדגיש, כי היהודים בכל מקומות מושבותיהם, דבקים בעקשנות בלאומיותם, ובזמן האחרון במיוחד מסתמנת אצלם נטייה לחזור לארץ-ישראל. העתון כותב, כי על נדבנים נוצרים ומדינאים משכילים לשקול את הדבר, אם לא כדאי לעזור לאומה זו להתקבץ שוב בארצה, משם תוכל לפעול לטובת הציביליזציה בכל ארצות המזרח.

הדואר

י"ד ניסן, תשל"א