הגדת רדלהיים

Print Friendly, PDF & Email

הגדה זו שבה מצוי תרגום בשפה האשכנזית, מעשה ידי וואלף היידנהיים, נדפסה ברדלהיים בגמרניה. לא נזכרת בה שנת ההדפסה. לפי אברהם יערי (ב"ביבליוגרפיה של הגדות פסח", ירושלים תשכ"א מס. 2648) נדפסה כנראה, בין השנים 1900-1910.

התרגום האשכנזי של היידנהיים נדפס לראשונה ברדלהיים באותיות צו"ר{צאינה וראינה) בשנת 1822. (יערי מס. 448) ובאותיות לעז בשנת 1839 (יערי מס. 588).

התרגום של היידנהיים נדפס לא רק ברדלהיים, אלא גם בבתי דפוס בערים אחרות.

וואלף היידנהיים, שהיה בקי בספרות התלמודית והמדרשית והיה מדקדק וחוקר המסורה, נולד בהיידנהיים בשנת 1757. הוא למד בישיבה של פירט, אצל הרב יוסף שטינהרט בעל "זכרון יוסף", ולאחר מכן אצל הרב הירש ינוב. מאוחר יותר היה תלמידו של הרב נתן אדלר בפרנקפורט.

זמן מסוים היה יושב באופנבך, שם פירסם, בשנת תקנ"א, את ספרו הראשון "מאזנים", ספר הדקדוק לר' אברהם אבן עזרא, עם פרוש משלו.

בשנת 1789 קיבלו הוא ושותפו ברוך באשעביץ רשיון לפתוח בית דפוס גדול ברדלהיים.

הוא הדפיס שם לרוב ספרים שהוא עצמו ההדיר אותם או ספרים של אחרים עליהם שת נוהפות.  הדפיס כמה סידורים בתוכם הסיפורים "שפת אמת" ו"שפה ברורה" שזכו לתפוצה רבה עד מאד. עשה מעשה רב, הדפיס מחזורי החגים עם תרגום אשכנזי של הפיוטים.– חלקם תורגמו על ידי שניים מחבריו—  מלווים פירוש עברי וסקירה על הפיוטים בשם "הפיוטים והפייטנים".

היידנהיים היה בוחר אותיות יפות לבית דפוסו. היה מקפיד כי נוסח ספריו יהיה מתוקן, ולשם כך היה בודק  את הגירסאות בספרים ישנים ובכתבי יד. גדולי עמנו היו משבחים את פירושיו לפיוטים והם יצאו לתהילה בכל ישראל.

היידנהיים כתב גם כמה ספרים על התורה, בתוכם "חומש מודע לבינה", הכולל פירוש רש"י עם באורים; חיבר "משפטי הטעמים" על נגינות המקרא, פירסם פירושו של רבי שמעון בר צמח דוראן על ההגדה שמחברו קרא לו "אפיקומן", וכן הדפיס "סד ימי הפורים" וספרים רבים אחרים.

במותו השאיר אחריו כמה וכמה חבורים בכתב יד, בתוכם פירוש ל"מלות ההגיון" לרבמ"ם. הוא נפטר בשנת תקצ"ב (1832), הבעלים החדשים של בית הדפוס (להרברגר ושות') המשיכו בדרכיו וסיפקו ליהודי גרמניה מהדורות מהודרות של ספרי קודש, עד סגירת המפעל על ידי הנאצים יש"ו.

הוצאה חדשה זו של הגדה נדירה ומענינת מוגשת על ידי "בית היתומים דיסקין" לידידיו ותומכיו לאות תודה והוקרה על תמיכתם הרבה, ראוי לברכה הרב מוניש וינטרוב, מנהל המוסד, על מאמציו הרבים בהשגת עותק על הגד נדירה זו, והוצאתה מחדש במהדורה יפה.