"צריכים לדעת כי מצוה…לספר לילדינו בלילה הזה על יציאת מצרים..על כן תיקנו חכמינו ההגדה לקרותה בלילה הזה. ברם…בדורנו רוב העם. וביחוד הנשים והטף, אינם מבינים אותה…לכן שמנו לבנו להעתיק אותה מלשון הקודש ללשון אשכנז…"
אלה הם משפטים אחדים מן ההודעה הארוכה ביהודית-אשכנזית המופיעה בשער של ההגדה שנדפסה בפירט בשנת 1741. ואשר כוללת תרגום של ההגדה והוראות מפורטות לעריכת הסדר בלשון היהודית-אשכנזית. מעבר לשער ההגדה ובעמוד הראשון של ההגדה עצמה מצויים הוראות בדבר אפיית המצות והדינים של בדיקת חמץ. אף הם ביהודית-אשכנזית. התרגום וההוראות ביהודית-אשכנזית נדפסים באותיות צו"ר.
מספר של חיתוכי-עץ מקשטים את ההגדה. לפי סדר הופעתם הם: סדר החכמים בבני-ברק, ארבעת הבנים, אברהם שובר את פסילי תרח, שלושת המלאכים אצל אברהם, משה הורג את המצרי, משה ואהרן לפני פרעה (הפיכת המטה לתנין). מכת הצפרדעים, אכילת הפסח במצרים, ודוד המלך מתפלל.
כמעט כל הציורים הם חיקויים של פיתוחי-הנחושת אשר בהגדת אמסטרדם משנת 1695. ציורי הגדת אמסטרדם קנו להם שם בעולם היהודי ומדפיסים ואמנים רבים העתיקו וחיקו אותם.
שער ההגדה מעוטר בדמויות של משה ואהרן. ציורים של משה ואהרן מופיעים גם בשער הגדת אמסטרדם ובשערים של הגדות וספרים עבריים אחרים. בחלק התחתון של השער מוצגת תמונה המראה צבי, דומה שהיא באה לרמז לשמו של המדפיס.
שם המדפיס לא נזכר לא בשער ולא במקום אחר בהגדה. בזמן שהופיעה ההגדה הזאת היו פעילים בפירט שני מדפיסים עבריים. ר' חיים בן צבי הירש פתח בית-דפוס בשנת 1737 ועמד בראשו עד מותו בשנת 1772. תקופה מסויימת השתתף עמו בניהול בית-הדפוס אביו ר' צבי הירש בן חיים. הוא היה מדפיס בוילהרמשדורף משנת 1712 עד 1739. אז עבר לפירט שם הדפיס מספר ספרים. מהם ביחד עם בנו, ומהם לבדו. ברשימתו של דפוסי פירט, מציין הרב ל. ליוונשטיין כי ההגדה משנת תק"א נדפסה על ידי ר' חיים בן צבי הירש.*
ראשיתה של קהילת פירט, עיר בגרמניה המערבית, במאה השש-עשרה. מאז ראשית המאה שבע-עשרה שימשו רבנים בקודש בעדה זו. אחד הרבנים הראשונים היה הרב שבתי שפטל הורוויץ, בעל "ווי העמודים", בן של השל"ה. בשנת 1691 הוקם בית הדפוס העברי הראשון בעיר. במשך המאה הי"ח התפתחה וגדלה העדה בהרבה מפאת יחסם הטוב של השלטונות כלפי היהודים. בשנת 1780 היו בפירט 2600 יהודים. מספר זה כמעט שלא נשתנה במשך שבעים השנים הבאות. עד הרבע הראשון של המאה הי"ט היתה הקהילה מקום תורה. כמה רבנים ידועי-שם שימשו בה בקודש, ביניהם היו הרב שמואל אהרן קאידונובר, מחבר "ברכת הזבח" ועוד ספרים: הרב שמואל ב"ר אורי שרגא פייבוש מוואדיסלב, בעל "בית שמואל" על שולחן ערוך אבן העזר, והרב יוסף שטיינהרט, בעל "זכרון יוסף". האחרון שימש בעיר משנת תקכ"ד עד מותו בשנת תקל"ו, תלמידים רבים למדו בישיבתו.
בשנת 1875 היו בפירט כ-3300 יהודים. בשנים שלאחר מכן ירד מספר יהודי העיר כי גידולה המהיר של נרנברג השכנה גרע מחשיבותה הכלכלית של פירט, בשנת 1933 היו שם כ-2000 יהודים. הקהילה נחרבה בימי הנאצים. מאז סוף מלחמת העולם השניה קיימת עדה קטנה בעיר.
הגדת פירט משנת תק"א היא ההגדה הארבע-עשרה המופיעה בפקסימילה מטעם הקליניקה ליתומים חולים. והכנסותיה קודש הן לשיקום ולהגשת עזרה רפואית ליתומים חולים בישראל. ראוי לברכה הרב מוניש ויינטרויב, מנהל המוסד, על מאמציו הרבים בהשגת עותק של הגדה נדירה זו והוצאתה מחדש במהדורה יפה.
ט. פרשל מתוך המבוא של ההגדה שנדפס על ידי הוצאת בית היתומים דיסקין
* שנתון של החברה לספרות יהודית (גרמנית), פרקנפורט, כרך 10 (תרע"ג), עמ' 81. ועיין שם עמ' 177 על עטורי שערי הספרים שנדפסו על ידי ר' חיים בן צבי הירש. מחקרו זה של ליוונשטיין הוא חלק מחבור גדול על תולדות יהודי פירט. חלקים אחרים פורסמו קודם לכן בשנתון הנ"ל, כרך 6 (תרס"ט) וכרך 8 (תרע"א).