הוא עשה זמן קצר בניו יורק. ביקורו היה רצוף פגישות עם ארגונים ואישים.
יצחק רפאל הוא אישיות רבת צדדים ורבת פעלים. קשה לכתוב עליו ברשימה קצרה וחטופה. כיצד לדחוס לתוך שורות ספורות דברים על דעותיו הפוליטיות, על פעילותו המפלגתית ועל עבודתו הספרותית, על מעשים גדולים בעבר ועל תוכניות רבות לעתיד.
ארשה לי, על כן, להעלות כאן רק קצת רשמים מישיבה שנת קיימה אצלו.
יום לפני שובו לארץ נתכנס אצלו במלון הוועד האמריקני של מוסד הרב קוק. חברים בוועד אישים מחוגים שונים, כי רבים כאן ידידיו של רפאל ורבים קשריו. לא ראיתי אותו זה כמה שנים. הוא לא נשתנה. אותה החמימות, אותם קומה זקופה ובטחון עצמי, החיוך המלבב, העיניים החמימות. אפשר שהכסיף יותר השער, אפשר שנוספו קמטים במצח הגבוה – ואין תימה בדבר. חבר היה בממשלה בשנים האחרונות, שנים של משברים מדיניים וכלכליים חמורים.
עד שנאספו כל החברים שוחחו על דא ועל הא.דיברו גם על תוכניות של ארגונים יהודיים בארה"ב להקים מפעלים בארץ. רפאל, בהיותו עוד שר הדתות, נתן יד לתוכניות אלה. מה יהא כעת עליהן?
"את הבטחותי אני מילאתי. עמדתי בכל ההתחייבויות", הוא אומר. "ביום שעזבתי את משרד הדתות עבדתי עד חצות הלילה. חתמתי על כל המסמכים, סידרתי כל העניינים שהיו תלויים ועומדים".
דבר זה אופייני לרפאל. אומר ומקיים. גם מתכנן ומגשים. איש הרוח הוא, סופר, חוקר, וגם איש המעשה, בעל מרץ ויוזמה שמעטים כמוהו. גדולות פעל בכל המישרות בהם שימש – ביניהן: מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בימי העלייה הגדולה בשנים הראשונות של המדינה, ובשנים האחרונות – שר הדתות. בהנהלתו גדל מוסד הרב קוק, מיסודו של חותנו הרב י. ל. מימון ז"ל, לבית הוצאת הספרים הגדול והחשוב ביותר בעולם היהודי.
"בימי כהונתי כשר הדתות עשיתי רבות למען הישיבות ומוסדות התורה, אך דווקא מוסד הרב קוק סבל מבחינה מסויימת, כי נבצר ממני לנהל ענייניו", אמר רפאל בפתחו את הישיבה. "עסקתי בשנים האחרונות רק בעריכת 'סיני'".
אך לא חלה שום האטה בעבודת המוסד. הספרים יצאו כסדרם. יצאו חיבורים חשובים בכל השטחים. רפאל הולך ומונה ספרים, ומדבר בשבח המחברים והעורכים.
"הוא מרחיב את הדיבור גם על המכונים השונים של "יד הרב מימון": ה"כולל", המכון להכשרת בני ישיבה למורים, המכון להתמחות חוקרים, הקורסים לר"מים בישיבות תיכוניות…
"הסמכנו עד עכשיו כשלוש מאות וחמישים מורים", סיפר. "הם נחטפים ממש. הרי אלה אינם 'סמינריסטים' סתם, אלא בני תורה".
באחרונה הוחל בהקמת בניין שני בשביל המוסד. הוא יאכסן את ספרייתו העשירה של המוסד ואת גנזך הציונות הדתית, ויהיו בו אולמי קריאה וחדרי עיון מרווחים.
בשנה האחרונה חלה בדרך כלל, בעקבות האמרת יוקר המחיה בארץ, ירידה בקניית ספרים. המוסד לא נפגע מכך. העלייה במכירת ספריו נמשכת. גובר והולך הביקוש אחרי ספרי יסוד שח היהדות : מפרשי התורה והתלמוד, ועוד.
לפני שנים סיפר על תוכניתו להוציא את התנ"ך בתרגום רוסי חדש. התרגומים הקיימים הם מיושנים, ולא עוד – אין אף תרגום שלם שהוא מעשה יהודים. הכנת תרגום חדש, בידי יהודים שומרי מסורת, למען העולים מברית המועצות, מצווי השעה היא.
מאז נתגשמה התוכנית בחלקה. יצא תרגום של התורה, שהוכן בידי צוות מלומדים ומתרגמים, והתרגום של הנביאים יופיע בקרוב.
"הנשיא שזר המנוח קרא את התרגום והתפעל. מומחים העלוהו על נס כאחד התרגומים המוצלחים ביותר של התנ"ך", סיפר רפאל. התרגום מוצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בסיוע הממשלה. כל עולה מברית המועצות, בהגיעו לשדה התעופה בלוד, מוגש לו ספר התורה עם התרגום כשי ממשלת ישראל.
רפאל מסיים את הדין וחשבון. מדברים על פעולות המוסד בארה"ב. בוחרים ביושב ראש חדש. הישיבה ננעלת. רוב החברים עוזבים, כל אחד פונה לעסקיו. אחדים נשארים לשיחה אינטימית יותר. עם רדת היום עוזבים גם הם. למחר ימריא רפאל מכאן, אך עד אז עוד רבה העבודה לפניו בניו יורק…
מתוך "הדואר" גליון י"ג, ט' בשבט, תשל"ז