(1520 בערך, פורטו איטליה- אחרי 1594)
רב, מלומד, פרשן, למד תלמוד ורפואה בוונציה, ושם התקרב לר' אליהו בחור. ר' גם עבד כמגיה בדפוסו של ברגדין. ב 1553 היה עד לשריפת התלמוד בוונציה, ולזכר המאורע קבע את י"ג וי"ד במרחשוון לימי צום. בשנים 1574-1582 (בקירוב) שימש ברבנות בקרמונה, ובשנים 1584-1592- בקהילה ורונה, ובה עמד בראש ישיבה מפורסמת. ר' היה בין האוסרים לקרוא בספר "מאור עינים" לעזריה מן האדומים– אך חזר בו. חתימתו מופיע על תקנות איטלקיות שונות. ביניהן האיסורים על משחקי מזל והסגת-גבולם של מלווי- בריבית.
ספרו החשוב הוא "מנחה בלולה" (ורונה שנ"ד)- פירוש על התורה. הוא גם חיבר פירושים על אחדים מספרי המקרא ועל מסכת אבות (בכ"י). תשובות בהלכה משלו מובאות בספרי חכמים אחרים ואחרות עודן בכת"י.
א. כרמולי העורבים ובני יונה 5-8 תרכ"א: י. רייפמאן, תולדות ר' אברהם מנחם בר יעקב הכהן) השחר, 3, 353-376, תרל"ב: י. ט. אייזנשטאט – ש. ווינער, דעת קדושים, 144, תרנ"ז/ח: א. כהנא ספרות ההיסטוריא הישראלית, 2, 252-255, תרפג: י. זנה, אבני בנין לצוה"י בורונה) קובץ על יד, ג [ י"ג, 169-178] תש"א: ש. סימונסון, פנקסי הקהילה בוירונה (ק"ס, ל"ה, 265) תש"ך.
אנצקלופדיה עברית כרך 31