מסיפורי החסידים
בספרו האחרון בשפת יידיש "ערים, עיירות וישובים כפריים יהודיים בליטא" (ניו-יורק, 1991, עמ' 403) מספר בערל כהן על ביקורו של אדמו"ר חסידי, בעל מופת, בעיירה פילווישוק אנשים ונשים באו אליו כדי לקבל קמיעות לשמש להם סגולה. איש אחד ביקש סגולה שתעזור לו בעסק של שותפות, נתן לו האדמו"ר קמע בו היה כתוב: א, ב, ג, ד. הסביר: "א, ב,: אחדות-ברכה, אם אחדות תהיה ביניהם, תהיה הברכה שרויה במעשי ידיכם! ג, ד,: גנבה-דלות. אם תגנבו איש מרעהו, תהיה הדלות מנת חלקכם!"
וכבר מסופר מעין זה על רבי מאיר מפרימשלן. כותב הרב י. ל. מימון בספרו "שרי המאה":
פעם אחת באו אל רבי מאיר מפרמישלן שני סוחרים מחסידיו שלקחו יחד בחכירה יער אחד מידי "הפריץ" של הכפר הסמוך, והם רצו כי הרבי יכתוב להם שטר-שותפות קצר באופן שלא יעלימו ולא יגנבו זה מזה.
מאיר איננו סופר – החזיר להם רבי מאיר – ואינו יודע לכתוב שטר-שותפות על פי החוק, אבל מאיר יכול לכתוב לכם שטר-שותפות קצר בן ארבע אותיות: א, ב, ג, ד.
הסתכלו הסוחרים זה בפני זה ולא הבינו דברי רבם, אמר להם רבי מאיר: "בואו ואסביר לכם פירושו של שטר-שותפות כעין זה: א – אמונה, ב – ברכה, ג – גנבה, ד – דלות. והכוונה היא: אם המשא ומתן ביניהם יהיה באמונה אז תהיה הברכה שורה במסחרכם; אבל אם מצד אחד מהם תהיה גנבה, אז יביא לכם מסחרכם רק דלות…"
בספר "פון אונזער גייסטיגר חריפות" (חלק ב', ניו-יורק, תרצ"ח, עמ' 115) לדוד קירשענבוים מסופר כזה על רבי יצחק מווארקי, שהיה בן דורו של רבי מאיר מפרמישלן.
נוסח אחר של הסיפור שמעתי מידידי ר' שמואל אבא גרוס. רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, בעל "ייטב לב", רבה של סיגט, נתבקש על ידי שני אנשים לכתוב להם שטר-שותפות. רשם על פתק: א, ב, ג, ד. הגיש אותו להם ופירש: א, ב: אמת-ברכה. אם תהיו כנים איש עם אחיו, תתברכו! ג, ד: גנבה – דלות. אך אם תגנבו אחד מן השני, סופכם שתהיו דלים.
הרי לפנינו כמה נוסחאות של אותו סיפור ומן ההבדלים שביניהם כי האות אל"ף מתפרשת באופנים שונים: אחדות, אמונה או אמת.
יסוד ושורש לסיפורים אלה בספר שנדפס לפני למעלה ממאתים וחמישים שנה. בספרו "נוהג כצאן יוסף" (הענא, תע"ה), פרק "משא ומתן", אומר המחבר, ר' יוסף יוזפא קאשמן סג"ל, כי באל"ף בי"ת, א' ב' ג' ד' – ר"ת אמונה, ברכה, גזילה, דלות, יש סֶמֶך לדברי הגמרא (בבא בתרא, פ"ט א) שהמשתמש באיפה ואיפה מתרושש, ומי שמידתו שלמה מתעשר.
מתוך "הדואר" 10/09/1992