לפני שלוש שנים הוציא הרב ח. ד. שעוועל ספר "פירושי רבינו חננאל על התורה"*, והוא ליקוט של שרידים, שנשתמרו אצל מחברים קדומים, מפירושו האבוד של רבינו חננאל לתורה.
כבר לפני יותר ממאה וארבעים שנה אסף שי"ר רבים מן השרידים האלה והוא פירסם אותם עם קצת ביאורים ב"תולדות רבינו חננאל" שלו. אחריו קם אברהם ברלינר, ובספרו "מגדל חננאל" הדפיס מחדש שרידים אלה עם תוספות אשר עלה בידו לגלות. בהקדמתו הגרמנית של הספר שילב ברלינר הערות לליקוטים אלה.
הרב שעוועל פירסם מחדש ליקוטו של ברלינר, הוסיף קצת דברים מרבינו חננאל, ושת על כולם ביאורים ומראי-מקומות. הואיל והערותיו רבות מאוד, לא ימלט שימצאו ביניהן גם אחדות שלא כל מעיין יסכים להן. כך, למשל, נגרר הרב שעוועל אחרי דעתו של שי"ר, כי דברי ההספד, המובאים על-ידי רבינו בחיי (בפרשת ויחי), בשם רבינו חננאל, נאמרו אחרי מיטתו של רב האי גאון. היום אנו יודעים כי רבינו חננאל לקח את הדברים מתוך פירושו של רבי שמואל בן חפני לבראשית, והלה חיבר את דברי ההספד על אביו (עיין "אוצר הגאונים" למסכת משקין עמ' 57 ובמראי-מקומות שם).
בדבר הליקוט עצמו רצוננו להעיר, כי קטע גדול ששי"ר, ברלינר, ובעקבותיהם הרב שעוועל מיחסים אותו לרבינו חננאל, יש לפקפק בו אם אמנם מעטו של הלה יצא. המדובר בפירוש משמעותם הסמלית של כלי המשכן (מהד' שעוועל עמ' לג-לד). קטע זה מובא אמנם בפירוש רבינו בחיי על התורה, בדפוסים המצויים, בשם רבינו חננאל, ברם בדפוסים הראשונים מובאים הדברים בשם רב סעדיה גאון.
שי"ר וברלינר, כנראה, לא ידעו מכך. וגם הרב שעוועל, אשר עסק בדפוסים הראשונים של רבינו בחיי כאשר הכין המהדורה החדשה של הפירוש, אף הוא כנראה לא הרגיש בשינוי, כי הוא לא העיר עליו לא במהדורתו של פירוש רבינו בחיי לתורה ולא בספר שלפנינו.
אני למדתי על שינוי זה, שנעלם מרבים וטובים, מדברי פרופ' מרדכי מרגליות המנוח, אשר בשבועות הקרובים ימלאו שבע שנים למותו. מעשה שהיה. בראשית שנת תשט"ז הופיעה במוסד הרב קוק מהדורת פרופ' מרגליות של מדרש הגדול לספר שמות. בקשר לפיסקה אחת במדרש הגדול (עמ' תקעו-תקעז) ציין פרופ' מרגליות (עמ' תתא, בהשלמות ותיקונים, ועיין גם בהקדמה עמ' 9) שמקורה בדברי רב סעדיה גאון, המובאים על ידי רבינו בחיי בפירושו לתורה. בהערכה שכתבתי על מהדורתו של מרגליות בעתון "חרות" סמוך להופעת הספר (אין הגליון תחת ידי) הערתי כי בפירוש רבינו בחיי שלפנינו מובאים אותם הדברים לא בשם רב סעדיה גאון, אלא בשם רבינו חננאל. אף ציינתי כי הכותבים על רבינו חננאל ועל רבינו בחיי בדורות האחרונים הניחו בפשיטות כי הדברים הם של רבינו חננאל, והוספתי כי אם כך הוא, יש מקום להניח כי בעל מדרש הגדול השתמש בפירוש רבינו חננאל לתורה, דבר שלא נתברר לו לפרופ' מרגליות. י. ד. אברמסקי שלח את מאמרי לפרופ' מרגליות ששהה אז בארה"ב, והלה השיב כי בדק מחדש את הדפוסים הראשונים של פירוש רבינו בחיי ושם מובאים הדברים בשם רב סעדיה גאון. באותה תקופה – סתיו תשט"ז – פרצה מלחמת סיני. הייתי בצבא והמכתב הגיעני מאוחר מכדי שאוכל לפרסמו בעתון סמוך להופעת מאמרי.
לאחר שבאתי לארצות הברית דיברתי על כך עם פרופ' מרגליות והוא סיפר לי כי פרופ' משה צוקר אמר לו כי רוב דבריו של רבינו חננאל נמצאים בקטעי הגניזה של פירוש רס"ג לתורה. כעבור זמן הופיע ספרו של פרופ' צוקר "על תרגום רס"ג לתורה" (תשי"ט) ושם הוא מציין כי "רוב-רובו של פירוש ר"ח לתורה שאוב מפירוש רס"ג וגם מפירוש רבי שמואל בן חפני" (עמ' 321).
בהזדמנות זו, לא אמנע מן הקורא, השערה ששמעתי באחרונה מפי פרופ' צוקר בדבר הפירוש לתורה של רבינו חננאל. רוב-רובם של הדברים המובאים בשם רבינו חננאל על-ידי רבינו בחיי ועל-ידי אבן שועיב נמצאים בקטעים של פירושי רס"ג ורשב"ח על התורה אשר תחת ידו של פרופ' צוקר. ולא עוד, הרבה דברים הנאמרים בסתם בספריהם של רבינו בחיי ואבן שועיב מקורם בפירושי רס"ג והרשב"ח ואין ספק ששני המחברים שאבו מפירושי הגאונים האלה. פרופ' צוקר משער, כי פירושי הגאונים היו מצויים בקירואן, וכאשר הגיעו משם לספרד, נתגלגל הדבר שעל כמה מהם נקרא שמו של רבינו חננאל, ראש הישיבה של קירואן – בעוד שלאמיתו של דבר לא היה קיים כלל פירוש לתורה מאת רבינו חננאל. פרופ' צוקר עומד לפרסם פירושו של רס"ג לתורה ולחלקי מקרא אחרים בכמה כרכים ובמבואו ידון בין היתר גם בעניין זה.
מאת: טוביה פרשל מתוך "הדואר" כ"ו בשבט תשל"ה
*) "פירושי רבינו חננאל על התורה" (מוסד הרב קוק תשל"ב). בספר גם ליקוטים מפירושי רבינו חננאל על ספר יחזקאל, ו"נימוקי חומש לרבינו ישעיה", עם ביאורים ומראי-מקומות.