שנים לפני שהלחין את הפיוט הפופולרי של ליל שישי, לכה דודי, כתב המקובל, רבי שלמה הלוי אלקבץ, (1505-1584) מכתב בשם איגרת אלקבץ, על ליל שבועות נפלא שחווה באדריאנופול, טורקיה בשנת 1534.
חוויה יוצאת דופן זו, שנדמה היא תיקון ליל שבועות הראשון המתועד בהיסטוריה, פורסם לראשונה במהלך המאה הבאה במהדורה הראשונה של המגיד מישרים של רבי יוסף קארו (לובלין, 1646) ושנתיים לאחר מכן (1648) באמסטרדם בשני לוחות הברית, של הרב ישעיה הורוביץ.
רבי שלמה אלקבץ, יליד סלוניקי, למד אצל המקובל, הרב יוסף טאיטאצאק מאותה עיר, ונשא לאישה את בתו של יהודי סלוניקי עשיר, רבי יצחק כהן, לפני שעבר לאדירנה.
באדירנה, העיר העות'מאנית הידועה גם בשם אדריאנופול בשל שמו, אדריאנוס, הקיסר הרומי, התיידד רבי שלמה אלקבץ עם תלמיד בולט ותיק יותר, רבי יוסף קארו (1488-1575). הרב קארו ומשפחתו גורשו מטולידו, ספרד כשהיה ילד קטן בן 4 ומצאו מקלט בפורטוגל במשך שנה לפני שעשו את ביתם באימפריה העות'מאנית. רבי קארו למד תחת אביו הרב אפרים שהיה תלמיד חכם מצטיין וכיהן כרב הראשי של ניקופול (אז תחת האימפריה העות'מאנית, היום חלק מצפון בולגריה). לאחר פטירתו של אביו, הוא חי ולמד אצל דודו, הרב יצחק קארו ולבסוף למד אצל המקובל רבי יוסף טאטאיצאק.
רבי יוסף קארו היה עתיד להתפרסם מאוד בגלל תפוקתו הספרותית התורנית העצומה. עשרים שנה עבד על בית יוסף, פירוש על ארבעת טורים של רבי יעקב בן אשר וכן חיבר את השולחן ערוך, חיבור של הלכות התורה על כל חיי יהודי הנחשב לקוד המשפטי הסטנדרטי של היהדות. פירושו 'כסף משנה' על 'משנת תורה' של הרמב"ם וכן שאר כתביו הושלמו בצפת שבה התגורר בסוף ימיו.
המגיד מישרים של רבי קארו שבו מופיע מכתב זה של רבי שלמה הלוי אלקבץ, מורכב מתורות שלמד רבי קארו ממגיד שמימי, מלאך שלימד אותו באופן פרטי. המגיד השמימי הזה הוצג כאנוש של המשנה שדיברה דרך פיו. מגיד מישרים (מילולית "אומר דברים הנכונים" על סמך ישעיהו פרק מ"ה,פסוק יט) יצא לאור בשני חלקים: החלק הראשון, המכסה מבראשית למצורע, יצא לאור בלובלין בשנת 1646; החלק השני, השלמת התורה ועל נביאים וכתבים, ראה אור בוונציה בשנת 1649. מהדורה מאוחדת המכילה את שני החלקים פורסמה באמסטרדם בשנת 1708; לפי החיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, פורסמו רק חמישית מכתבי היד. סיפורנו על תיקון ליל שבועות שתיאר רבי שלמה הלוי אלקבץ התרחש בישיבה שהקים רבי יוסף קארו ועמד בראשה באדריאנופול.
בבית המדרש של הישיבה הזו, לפני חג השבועות, נפגש הרב אלקבץ עם הרב יוסף והשניים הסכימו ללמוד כל הלילה את תיקון ליל שבועות.
יש שלוש משמעויות למילה תיקון המיוחסת ללימוד תורה כל ליל שבועות. "תיקון" פירושו תיקון מילולי, שלימוד תורה כל הלילה שלפני יום טוב של מתן תורה הוא תיקון, פיצוי, לכפר על בני ישראל שבמקום לקום, לצפות בהתרגשות למתן תורה, ישנו את כל הלילה…" בא ה' ומצא אותם ישנים; הוא החל לעורר אותם בשופרות ומשה היה צריך להעיר אותם משנתם לקראת המפגש הגדול עם מלך מלכי המלכים… רעיון זה מבוסס על מדרש שיר השירים. בכך שלמד כל הלילה האומה היהודית עושה תיקון, פיצוי על כך שלא נשארו ערים במקור.
המשמעות השנייה של המושג תיקון היא הכנה לנישואים האלגוריים בין התורה (הכלה) לעם ישראל (החתן). ערב נישואיהם – לילה לפני קבלת התורה – לובשים תכשיטים שזה צורה של לימוד תורה כהכנה לקבלת הכלה, התורה; המילה לפועל להכנת התכשיטים הוא תיקון.
המשמעות השלישית של המילה "תיקון" מתייחסת לליטורגיה הנאמרת בחג השבועות. בדרך כלל הוא כולל קטע קטן מכל ספר מכל עשרים וארבעה ספרי התנ"ך ומכל שישים ושלוש מסכתות המשנה, וכן חיבורים רבניים אחרים. סידור זה נועד ללמוד באופן סמלי ולספק טעימה מכל גוף הספרות התורנית. אומרים כי ראשי הפרקים של "אנתולוגיית התיקון" מייצגים את התכשיטים המעטרים את ראשה של הכלה. להלן תיאורו של הרב אלקבץ את מה שהתרחש בלילה הראשון של חג השבועות:
"דע לך שהקדוש [רבי יוסף קארו] ואני…. הסכמנו להישאר ערים כל הלילה ו… לגרש את השינה מעינינו בחג השבועות. הצלחנו, ברוך ה', כפי שעשינו ולא תחדלנו מלימוד אפילו לרגע תקשיבו ותנו לנפשותיכם להתחדש.
זה הסדר שסידרתי ללילה. ראשית אנו קוראים את פרשת בראשית עד ויכולו (בראשית ב, א-ג) בקול רם ונעים. לאחר מכן "בחודש השלשי (שמות יט, א) עד סוף סדרה. ואחר כך מפרשת משפטים "ואל משה עמר.." (שמות כ"ד, א), ופרשת ואתחנן "ויקרא משה אל כל ישראל (דברים ה, א) עד סוף פרשת שמע ישראל (דברים ו, ט). ). בנוסף מפרשת וזאות הברכה "'ויעל משה" עד "לעיני כל ישראל" (דברים ל"ד, א-יב).
הפטרות יחזקאל "ויהי בשלשים שנה (יחזקאל א, א), הפטרת חבקוק הנביא (חבקוק ג, א). לאחר מכן אמרנו תהילים יט של תהילים "השמיים מספרים" תהילים 68 "יקום אלוקים" והאל"ף בית מתהילים פרק 119 "בלו השירות מפרק 120).
ואז למדנו את כל המגילות של שיר השירים ורות…והפסוקים האחרונים של דברי הימים. כל זה נעשה ביראה רבה, בלחן וברוח. מה שקרה אחר כך אסור להאמין!
לאחר שהתחלנו ללמוד את המשנה וכבר למדנו שתי מסתכות, פתאום באמצע הלימוד, בקע מפיו של רבי יוסף קארו קול מעורר יראה שנשמע על טבעי. רבות מהמילים היו בלתי מובנות; ההברות נשמעו קטועים. למרות שאנשים בקרבת מקום הצליחו לשמוע, הם לא הצליחו להבין. הקול היה מאוד נעים אבל באותו הזמן התחזק ללא הרף. נפלנו על פנינו מרוב יראה; איש לא העז להרים את עיניו והנה מראהו הקדוש של רבי יוסף.
חומת אש הקיפה אותם.
"החברים המסורים והאהובים ביותר שלי, תקשיבו", אמר הקול. "אתם והילדים אתכם שמחים ומאושרים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, כי לקחתם על עצמכם לכבד אותי הערב בכתר למדתכם. שנים רבות חלפו מאז נפל הכתר שלי (עתרה בקבלה זה שם לשכינה) ואף אחד לא בא לנחם אותי. הושלכתי לערימת העפר והגללים עד עכשיו שהחזרת לי את התהילה של פעם.
"תתחזקו, החברים והאהובים הופכים לחזקים: דעו כי הנכם הנבחרים הנעלים, אשר זכיתם להיכנס לארמון המלך, כי כל לימודכם ודברי פיכם באו לפני ה' ודרבו רבים. שמים עד שעלו קולותיכם והגיעו למלאכים. כל המלאכים עומדים ושומעים את דברי התורה שלך ומקשיבים לקולותיך.
"אני המשנה שמזהירה את האדם. באתי לדבר אליכם. אילו רק היו עשרה מכם, הייתם עולים עוד למעלה. בכל זאת, העליתם את עצמכם ואת אלה שהולידו אתכם. אתם למזלי, יקירי, בגלל ששללתם שינה מעיניכם, התרוממתי הערב.
"אינכם דומים לאלה השוכבים על מיטות השנהב שלהם בשינה, אשר דומה לשישים מהמוות. ..דבקתם בה' והוא שמח אתכם… לכן בני חזקים ואמיצים. שמחו בלימוד תורה ובהשגת יראת ה' חבריי. אילו רק הייתם מדמיינים את השבר הקטן ביותר של כאבי, שום שמחה לא תכנס לליבכם, שום צחוק לא היה נמלט מפיכם, בהתחשב בכך שבחשבונכם הושלכתי לעפר…… אל תפסיקו מלימודכם, כיון שחוט של חסד כרוך סביבך, ולימוד התורה שלך מוקיר על ידי ה'.
"עמדו על רגליכם בני ידידי, הרימו אותי והכריזו בקול רם כמו ביום כיפור: 'ברוך שם כבוד מלכות לעולם ו'.
"קמנו ודיקלמנו את מה שהתבקש מאיתנו והקול התחדש ואמרנו, 'שמחים אתם, בני. אל תחדל מלימודך לרגע, ועתה תעלה לארץ ישראל, כי לא כל הזמנים שווים ואין ה' דורש הרבה כדי להביא ישועה, כי מטוב הארץ הנעלה תאכל. אל תעריך את החפצים שלך, כי אתה תשתתף במיטב… ואם תשים לב ותציית, את המובחר של הארץ ההיא תאכל. לכן, מהרו ובואו לארץ ישראל כי אני תומך בך.
"ותשכנו בשלום, ושלום יהיה על בתיכם וכל אשר בבתיכם יהנו משלום. ה' נותן כוח לעמו; ה' יברך את עמו בשלום'.
״שמענו את כל הדברים האלה שנאמרו לנו, נושאים נוספים של חוכמה שותפו, והבטחות גדולות הביאו אותנו כולם לדמעות; הרגשנו שמחה רבה. שמענו גם על הסבל של השכינה, בשל חטאינו, וצליל הקול שלה כמו אדם חולה שביקש מאיתנו. ואז חיזקנו את עצמנו עד עלות השחר, חורגים פסוקים עם שמחה עצומה.
"בבוקר טבלנו במקווה, כפי שעשינו בימים הקודמים, ושם פגשנו את שלושת האחרים שהיו חסרים בלילה הראשון. נזפנו בהם ואמרנו להם על הטובה שה' עשה. לבבותיהם התמוססו וכולנו בכינו עם רגש. באותו הזמן, שמרנו על חזות חמורה, בגלל היעדרם לא זכינו לגלות גדולות יותר. נאמר לנו שהגבלה חמורה הוטלה בגלל חוסר מניין. הם השיבו שהם יקדישו לנו את ההזדמנות הזו בלילה השני (של שבועות): הם יצטרפו ואנחנו נעשה עשרה. הסכמנו, למרות שלא ישנו כלל בלילה הראשון ובמהלך היום שבא אחריו, לא יכולנו לנוח כי אחרי תפילת מנחה הרב קארו מסר שיעור. עדיין, ביצענו את אותו פרוטוקול כמו בלילה הקודם, ועשינו זאת בשמחה רבה כי עכשיו היינו עשרה גברים.
"בלילה הזה, עם זאת, הקול לא המתין אפילו עד שהתחלנו לקרוא את המשנה, ולא המתין עד חצות, אלא נשמע מיד. כשקראנו את פסוקי שמע, הכריזה הקול האהוב, 'הקשיבו, יקיריי, אלו שמכבדים ביותר את ה'. קום! והרים את אלה ששוכבים בעפר…'
"הרבה חוכמה הוא לימד, ואחר כך אמר, 'אשריכם, יקיריי שהרמתם אותי; כמה גבוה עליתם עכשיו כשאתם מניין, כפי שמצווה בכל ענייני קדושה. אשריכם בעולם הבא. אל תיראו מגנות האדם …כי אתם מרימים את כל ישראל. דע שאתם בין המוקפים, שהכבוד רוחץ את ידיכם וחוט החסד נמשך אליכם. אם הייתה ניתנת רשות, עיניכם היו רואות את האש המקיפה את הבית הזה. לכן, חזקו את עצמכם ואל תשברו את הקשר עם זה שמעל. אמרו בקול רם, 'שמע ישראל…ברוך שם כבוד…'
'לאחר חצי שעה נוספת, חזרנו ללמוד את סודות התורה. בדיוק בחצות נשמעה הקול בפעם השנייה, לימוד במשך למעלה משעה וחצי. הוא שיבח את הלימוד ואמר,'האם אתה רואה ושומע את הקול הזה מדבר? שאל את המבוגרים; דע שכבר מאות שנים אתם היחידים שזכיתם לחוות חוויה שכזו. לכן, מעתה והלאה, היו ערים לעזור זה לזה, וחזקו את החלשים. שמרו על עצמכם כמנהיגים, שכן אתם הנסיכים של ארמון המלך, וזכיתם להיכנס למסדרון. עכשיו השתדלו להיכנס לחדר הפנימי, אך אל תעזבו את הכניסה, כי מי שעוזב את השער תהיה על ראשו דם'.
הרב שלמה הלוי אלקבץ עבר אחר כך לצפת עם משפחתו. הרב יוסף קארו, שלא עבר לארץ ישראל, איבד את אשתו הצעירה (הבת של הרב יצחק סבא, הרב באדריאנופול ואחות ראש הישיבה הרב שמואל סבא מאותה עיר) ושלושה מתוך ארבעת ילדיו (בריינה, יצחק ויהודה) כתוצאה מהמגפה בשנה לאחר מכן. נכתב שייתכן שזה היה עונש על כך שהוא לא הקשיב לקול המגיד לעשות עלייה.
הרב יוסף קארו התחתן בשנה שלאחר מכן עם בתו של הרב חיים אלבלג, הרב מניקופול, ועבר לצפת שם נולד לו ילד נוסף, שלמה.
המנהג ללמוד כל הלילה בשבועות הפך אז מאוד נפוץ בצפת, שהפכה למגנט ללימוד קבלה. היה בחוג ידוע של מקובלים שכלל את הרב משה אלשיך והרב משה קורדוברו, הגיס של הרב שלמה אלקבץ.
בקרוב הפך מנהג הלימוד כל הלילה לנפוץ בכל המזרח התיכון ואירופה.
היום הוא נהוג בכל רחבי העולם.הרב יוסף קארו ורב שלמה הלוי אלקבץ קבורים שניהם בצפת וקברותיהם מבוקרים על ידי עשרות אלפי אנשים מדי שנה.
