. 2 ים התלמוד

Print Friendly, PDF & Email

כתב הרב מאיר בר-אילן ז"ל בראש דברי הפתיחה לכרך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית: "יודעים הלמדנים ומכירים העוסקים בתורה, כי הבטוי "ים התלמוד" שניתן לתלמוד ולכל היוצא מתוכו, המפרשים, המסבירים והמפלפלים, אין בו משום מליצה בלבד. הכנוי הזה, אף כי לא מן הראשונים מוצאו ורק במאות השנים האחרונות נתפרסם, רוח עם ישראל דובר בו…".

דומה כי בדבריו שהביטוי "ים התלמוד" לא מן הראשונים מוצאו, הוטעה הכותב על ידי מילון בן-יהודה בו מצוטטים כמה מחברים אצלם מופיע ביטוי זה והקדום בהם הוא רבי יום טוב ליפמן העליר, בעל "תוספות יום טוב".

לפני כעשרים שנה ציינתי ב"הצופה" כי הביטוי הוא הרבה יותר עתיק, הוא נמצא כבר בהתחלה העברית של הרמב"ם בראש הקדמתו לפירושו למשנה, וז"ל שם:

"…אני משה בן מיימון הספרדי בניתיהו ומים התלמוד משיתיהו, ומספיר התוספתא יסדתיהו, ובפוך ספרא רבצתיהו, ומזהב ספרי טחתיהו ובדברי הגאונים סמכתיהו…".

וזאת לדעת: בדפוסים רבים לא נמצא הביטוי ים התלמוד, במקומו כתוב ים קדמונינו. נמצא הביטוי בכתב-היד של הפירוש שהיה ברשות משפחת דוד ששון, בדפוס הראשון (נאפולי, רנ"ב), ובוודאי בעוד כמה דפוסים קדומים. בדפוסים מאוחרים יותר שינו את הביטוי מפני הצנזורה.

הערתי אז: אפשר שנמצא ביטוי זה עוד לפני הרמב"ם, ואפשר גם שעם כל הטוב שהנחיל לנו הנשר הגדול העניק לנו גם מליצה יפה זו[1]

והנה לפני זמן נוכחתי לדעת כי הביטוי הנ"ל נמצא באחת מתשובות הגאונים.

בספר היובל לכבוד הרב הגאון ר' יוסף דוב סולובייצ'יק שליט"א (מוסד הרב קוק – ישיבה אוניברסיטה, תשמ"ד, עמ' תתקע"ו – תתקצ"ג) פירסם ד"ר מנשה רפאל ליהמן מכתב-יד "סדר והגדה של פסח לרב נטרונאי גאון" וכמה תשובות מן הגאונים. באחת התשובות נאמר ביחס לברכת יעקב לזבולון, "לחוץ ימים ישכון": "יש שני מיני ימים. אחד הוא ים התלמוד הבבלי, הים הגדול הקדוש, והשני הוא ים ים גופו, ובו אניות סוחר יעברון, וזבולון היה סוחר גם עשיר דעוסק בפרקמטיא ומחזיק ביד יששכר ושבטו שהיו עוסקים בתורה…".

 

 הצפה

כ"א תשרי תשנ"ב

[1] אחרי שכתבתי הדברים הנ"ל העירני הרב משה לייטר המנוח על דברי מדרש שיר השירים, פרשה ה: "זה התלמוד שהוא כים הגדול" (וראה בהקדמה לספרו של משה לייטר "זוטו של ים", תרצ"ב), ועין מדרש תהלים, ק"ד, כ"ה-כ"ו (מהדורה ר"ש בובר, דף רסג, ב) וראה עוד בדברי הפתיחה של הרב מאיר בר-אילן הנ"ל, אך לא נמצא בשום מקום אצל חז"ל במפורש הביטוי "ים התלמוד".