שר בית הזוהר – מליצה הבנויה על בראשית ל"ט, כ"א – הוא תואר לאיש בעל ידיעות מופלגות בספר הזוהר. המליצה הוא – כפי שנראה להלן – בת מאות בשנים, אך דווקא בשני הדורות האחרונים היא די שכיחה בקולמוסם של סופרים שונים.
רבי מיכאל הכהן בראוור קרא כך על רבי צבי הירש מזידיטשוב, בעל "עטרת צבי" על הזוהר[א].
המקובל הירושלמי הרב חיים שאול דוויך הכתיב בתואר זה את רבי חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאץ', בהודעה לכבוד ביקור האדמו"ר בירושלים[ב].
והאדמו"ר, אף הוא כינה כך את המקובל הירושלמי במכתב אליו (שו"ת מנחת אלעזר, חלק חמישי, ליקוטי תשובות, סימן י"ז).
רבי יעקב משה חרל"פ קורא שר בית הזוהר לרבי יהודה אריה לייב אשלג, בעל פירוש "הסולם" על הזוהר, בהסכמתו על פירוש זה[ג].
בשנים תשכ"ב – תשכ"ה הדפיס ר' אברהם אבא זיס בתל-אביב מכ"י את "שלחן הטהור" עם "זר זהב", על שו"ע אורח חיים, לרבייצחק אייזיק יהודה יחיאל מקומרנא. במבואו (וכן גם ב"שושלת הקודש", עמ' נ"ב, אשר בסוף הכרך השני) מתאר את המחבר, שחיבר פירוש על הזוהר בשם "זוהר חי", שר בית הזוהר.
כעבור כמה שנים, בשנת תשכ"ט, הספיד מחדר האדמו"ר מקומרנא, רבי חיים יעקב ספרין, את הספר "אור עינים" לזקנו רבי אליעזר צבי ספרין, ובהקדמתו הוא קורא לזקנו אשר חיבר פירוש על הזוהר בשם "דמשק אליעזר" – שר בית הזוהר (כך קורא שם גם לרבי צבי הירש מזידיטשוב)[ד].
בשנת תשמ"א החל הרב מרדכי שפיעלמן מניו-יורק להדפיס את ספרו "תפארת צבי" על הזוהר. בהקדמתו הוא מכנה את האדמו"ר מו"ה ישראל צבי ר"ב הלוי, זצ"ל הי"ד אב"ד קאסאנו – שר בית הזוהר (ובהערה שם הוא קורא תואר זה גם על רבי צבי הירש מזידיטשוב). ל"ספר תפארת צבי" כמה הסכמות מרבנים חשובים. אחד מהם הרב יונתן שטייף, כותב על המחבר שהוא "שר בית הזוהר".
גם על הרב ראובן מרגליות ז"ל שמעתי כי קראוהו שר בית הזוהר, אך טרם מצאתי הדברים בכתובים.
המליצה "שר בית הזוהר" היא, כאמור, עתיקה.
בשנת תמ"ח כתב הרב ר' גרשון אשכנזי, בעל שו"ת עבודת הגרשוני, ממיץ. בה שימש בקודש למעלה מעשרים שנה, מכתב לידידו רבי טעביל רופא, המכתב פותח במלים אלה: למי כל חמדת ישראל, תפארת החכמים השלמים, אביר הרופאים והרועים, רועה ישראל, שמו נודע בשערים, שערי בינה, בכל תפוצות ישראל, בנגלה ובנסתר שר בית הזוה"ר…
המכתב נדפס בראש ספר שו"ת עבודת הגרשוני (ראה גם בדברי המגיה והמסדר שם), אשר ראה אור לראשונה בפרנקפורט בשנת תנ"ט, כמה שנים אחרי מות המחבר.
מאת טוביה פרשל מתוך "הצופה" כ' בטבת תשנ"ט.
[א] "צבי לצדיק", ווינה, תרצ"א, עמ' נ"ז.
[ב] מסעות ירושלים, על נסיעתו לארץ ישראל של רבי חיים אלעזר שפירא ממוקאנץ". מאת משה גולדשטיין, הדפסה שניה, ירושלים תשכ"ג, עמ' נ"ה.
[ג] ההסכמה נדפסה בחלק הראשון של ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", ירושלים, תש"ה.
[ד] בעשרות השנים האחרונות הדפיסו מחדש צאצאי בית קומרנא חיבורים של אבותיהם ובמבואות (וגם בשערי הספרים) השתמשו בתואר "שר בית הזוהר" לגבי רבי צבי הירש מזידיטשוב בן אחיו רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרא, ובנו של זה רבי אליעזר צבי. נזכיר רק ספר אחד: לפני כמה שנים יצא החלק הראשון של ספר הזוהר עם שלושה פירושים ("עטרת צבי", "זוהר חי", "דמשק אליעזר") בעריכת הרב אברהם מרדכי ספרין בן הרב שלום האדמו"ר מקומרנא. המחברים של שלושת הפירושים המובאים בכרך מתוארים בראש הספר: "רבותינו הקדושים, שרי בית הזוהר, מארי דרזין, ראשי גולת אריאל, רשכבה"ג מרנן ורבנן".