המנהג לקבל את המלאכים
הזמר "שלום עליכם מלאכי השרת", שמזמרים אותו בליל שבת, מיוסד, כידוע, על דברי התלמוד: רבי יוסי בר יהודה אומר: "שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון, שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו: ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו" (שבת קיט, ב).
הזמר נדפס, כנראה, בפעם הראשונה ב"ספר תיקוני שבת" (קראקא שע"ג?) 1, אשר מוצאו מקרב המקובלים בצפת. מסתבר, כי הזמר הוא מן המאה השש עשרה, אך עם זה יש לציין כי עצם המנהג "לקבל את המלאכים" בליל שבת הוא הרבה עתיק יותר, ונראה כי הוא נולד בחוגי חסידי אשכנז.
בספר "לקט יושר" (ח"א עמ' 50) מובא זמר לשבת המתחיל במלים: "משרתי א-ל תלווני ברחמים, וברכוני במוצאתכם בביתי, נר דולק והוצע בחדרי מטתי…". בעל "לקט יושר" מספר כי קיבל שיר זה מרבי שמעון, בנו של המהרי"ל, והלה קיבל אותו מאביו הגאון. רבי שמעון אמר לו כי הוא אומר שיר זה "כשהוא צלול בליל שבת כשבא מבית הכנסת". בעל "לקט יושר" מוסיף, כי בעת אשר למד ר' שמעון ברגנסבורג, "הלכתי עמו פעם אחת בליל שבת לחדרו ומצאתי נר דולק בו והשולחן סדור במפה קטנה על מקצת השולחן ומעט פירות הניח על המפה, ואמר ה'משרתי' דלעיל" 2.
רואים אנו מקטע זה, כי כבר בימי המהרי"ל, שחי במחצית השניה של המאה הארבע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה החמש עשרה, היו שנהגו "לקבל את המלאכים" בליל שבת.
ויש בידינו מקור אחר המלמדנו על קיומו של מנהג זה הרבה זמן לפני המהרי"ל.
בשנת תרפ"ט פירסם ד"ר מאיר צבי ווייס ב"הצופה לחכמת ישראל" (כרך יג, חוברת ג-ד) אוסף של מנהגים שקיבץ ורשם לעצמו אחד מחסידי איטליה במחצית השניה של המאה הי"ג.
בסימן ל"ו אנו קוראים: "ומנהג טוב בלילי שבת כשבאין מבית הכנסת לילך מיד אצל הנרות הדלוקים ולכבוד שבת ושנתברך עליהם, ולעמוד נגד שתיהן ולומר: מלאכי רחמים ושלום, בואכם לשלום, בואכם לשלום, עליכם שלום, לכולכם שלום. וכן מצאתי כתוב שהנהיג ה"ר אהרן מרינישבורג בעצמו".
מ.צ. ווייס מציע כי אולי במקום ה"ר אהרן מרינישבורג יש לקרוא "ר' אברהם מרגנשבורג", והוא רבו של ר' יצחק ב"ר משה בעל "אור זרוע". אם הצעתו נכונה או לא3 , דבר אחד ברור האיש המוזכר בקטע זה של קובץ המנהגים חי לפחות דור אחד לפני הכותב, והוא היה בן אשכנז. דומה שזו ההזכרה הראשונה של מנהג "קבלת המלאכים" בלילי שבת, והדברים המעטים "מלאכי רחמים ושלום, בואכם לשלום…", הם אולי הגרעין ממנו התפתחו שירים דומים, ובכללם הזמר "שלום עליכם מלאכי השרת".
1עיין י. יוסף כהן במילואיו לרשימת ח. ליברמן של דפוסי "תיקוני שבת" ("קרית ספר", כרך לט, תשכ"ד, עמ' 542-539, ועיין א. ברלינר ב"הערות על הסידור שלו, ובדברי נ. בן מנחם על הזמר במהדורתו של "זמירות של שבת" (ירושלים תש"ט).
2הצביע על קטע זה ב"לקט יושר" הרב מרדכי הכהן המנוח במאמרו "ליד המעיין" ("סיני" ניסן-אייר תשכ"ה), בו הוא מוכיח כי קטע שלם בתפילה "רבון כל עולמים", אשר יש אומרים אותה לאחר הזמר "שלום עליכם מלאכי השרת", אינו אלא עיבוד של השיר "משרתי א-ל".
3מסתבר יותר שהכוונה לר' אהרן מרגנסבורג. עיין עליו בספר "בעלי התוספות" לא. א. אורבך.
מתוך "הדואר" ג' בכסלו, גליון א' תשל"ו